בתחילת אפריל 2019 הצהיר מייסד Alibaba, ג'ק מא;

״ Alibaba לא זקוקה לאנשים שמצפים לעבוד רק 8 שעות ביום ״

מבחינתו 12 שעות ביום היא תרבות עבודה מתבקשת, ומי שלא מעוניין לעבוד מתשע בבוקר ועד תשע בערב שלא יטריח את עצמו לשלוח קורות חיים. מובן שהתגובות לא איחרו לבוא, הרי מדובר באומץ של ממש להכריז ציטוט שכזה בעולם העבודה המודרני.

אך מסתבר ששעות נוספות הן חלק מתרבות העבודה הישראלית, יצאנו לבדוק כמה השעות הללו יעילות, ומה החוק אומר לגביהן.

הציטוט של מייסד Alibaba אומנם עורר תגובות קשות, אך מצד שני מעסיקים ישראלים רבים וחברות הייטק בפרט גם דורשים שעות עבודה מרובות. אומנם הם לא מצהירים על כך בפומבי, אלא מסתפקים בהנחיות לצוות הגיוס. בעולם המודרני מעט מאוד אנשים יוצאים בשעת צהריים כדי לטפל בילדים או ליהנות מאימון טוב במכון הכושר, רוב עובדי ההייטק ועובדים בתפקידים בכירים נשארים עד לשעות מאוחרות בעבודה, וגם אם לא בין כותלי המשרד, הם מוצאים את עצמם מג'נגלים בין מיילים לבין הטיפול בילדים ובמשק הבית.

בואו נראה מה אומר החוק על השעות הנוספות

לפני שנבחן את יעילות השעות הנוספות, נציין שעל פי החוק, יום עבודה הוא 8 שעות ושבוע עבודה הוא 45 שעות. בשנת 2000 ניתן צו הרחבה שקיצר את שבוע העבודה ל- 43 שעות וכתוצאה מכך שבוע העבודה הוא 5 ימים. את ספירת הימים מבצעים על פי שעות העבודה בפועל, כאשר בחלק מהארגונים, מבצעים את החישוב על בסיס ברוטו (לפי 9 שעות ללא קיזוז זמן הפסקה) או על בסיס נטו (בקיזוז של 1/2 שעת הפסקה בכל יום) מתוך הזמן שדווח על ידי העובד, כך מגיעים ל-43 השעות השבועיות אשר נקבעו בחוק. עוד מגדיר החוק, כי כל שעה שהיא מעבר לשעה התשיעית באותו היום (או מעבר ל-43 שעות שבועיות, אם מגיעים לעבודה ביום שישי לדוגמא), מוגדרת כשעת עבודה נוספת. במקרה של עבודה ב-6 ימים בשבוע, כלומר כולל יום שישי, העבודה נקבעת ל-8 שעות יומיות בימים ראשון עד חמישי ו-7 שעות ביום שישי - לסיכום נקבל את אותן 43 שעות שבועיות, כאשר שעות העבודה הנוספות יחושבו לאחר השעה השמינית בימים ראשון עד חמישי ולאחר השעה השביעית ביום שישי.

קיצור שבוע העבודה על ידי צו הרחבה

צו ההרחבה בדבר קיצור שבוע העבודה במשק, שנחתם ביום 15.03.2018, קובע כי החל מה- 01.04.2018 שבוע העבודה במשק יקוצר ל-42 שעות שבועיות (במקום 43 שעות שבועיות), ללא הפחתה בשכר. צו זה הינו חלק ממגמה בעולם המודרני לצמצם את שעות העבודה ולייצר איזון מחודש בין העבודה לחיים הפרטיים. צו זה מגדיר כי יש להנהיג יום אחד בשבוע אשר יהיה קצר בשעה ויעמוד על 8 שעות במקום 9 שעות וכך גם קובע כי סך השעות השבועיות עומד על 42 שעות.

האם מותר להעסיק עובדים מעבר לשעות שנקבעו בחוק?

החוק אוסר להעסיק עובדים מעבר לשעות שנקבעו בחוק, אולם משרד הכלכלה מתיר זאת רק במקרים חריגים כמו במצבי חירום, שירותים ציבוריים, רפואה, תחבורה, עבודות עונתיות ועוד. אולם ישנם שני היתרים להעסקת עובדים בשעות הנוספות:

• ניתן להעסיק עובדים בשעות נוספות עד למקסימום של 12 שעות ביום ולא יותר מ- 12 שעות נוספות בשבוע, אך רק במקומות עבודה בהם עובדים יותר מ- 5 ימים בשבוע.
• היתר נוסף, הוא העסקה עד למקסימום של 12 שעות ביום ולא יותר מ- 15 שעות נוספות בשבוע, כאשר מתוכן מותר להעסיק עד 6 שעות נוספות ביום שישי, ורק במקומות עבודה בהם עובדים 5 ימים בשבוע.

עד כמה שעות העבודה יעילות באמת לארגון?

אם נחזור לדבריו של מייסד Alibaba, נראה שלא תמיד שעות עבודה מרובות מעידות על עבודה יעילה, הרי ברוב העבודות עלינו להגיע לעבודה, לבצע משימות וללכת הביתה. הדבר כמובן משתנה בין התפקידים, כך למשל אם מדובר בחנות אופנה, לאחר 9 שעות העובד יהיה פחות מכירתי, ואולי השעות הנוספות כלל לא כדאיות למעסיק.

אומנם בעולם המודרני נהוג לעבוד סביב 9 שעות, אך על פי מחקרים מדובר על גישה מיושנת ולא יעילה לעבודה. מחקר שערכו לאחרונה קבוצת דראוג'יאם, אשר התבסס על אפליקציה המודדת את יעילות השקעת העובדים במשימות בהשוואה לרמת הפריון שלהם, גילה ממצאים מעניינים. במהלך המחקר הבחינו החוקרים שעובדים שלקחו רק הפסקות קצרות ועבדו שעות מועטות היו הרבה יותר פרודוקטיביים מאשר אלה שעבדו שעות מרובות ברצף. כלומר, אלה שעבדו פחות שעות השקיעו את ה- 100% שלהם במשימות וסיימו את יום העבודה מבלי לבקר ברשתות חברתיות או סתם להעביר את הזמן.

לסיכום, אומנם החוק מתיר במקרים מסוימים להעסיק עובדים שעות נוספות, אך לא תמיד השעות הללו אכן יעילות למעסיק, הן מבחינת הפרודוקטיביות של העובד והן מבחינת התשלום בפועל על השעות הנוספות שיכול להגיע ל 150%. אולם, ישנם מקרים שאין ברירה, במיוחד לארגונים המקבלים קהל כמו חנויות וכו'.