מדים וציוד עבודה: ככלל, ציוד מגן שהעבודה מחייבת מספק המעסיק, ואת עלותו אסור להעביר לעובד דרך התלוש. על מדים שאינם ציוד מגן קובעים החוזה, ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף, ובכל מקרה ניכוי מהשכר מותר רק כשהחוק מתיר אותו.
השאלה הזו עולה בכל פעם שמעסיק מחלק חולצות עם לוגו, נעלי בטיחות או חלוקים, ואז מגיע לפתח התלוש: “אפשר לגבות על זה?”. המדריך מיועד למעסיקים, למנהלי משרד ולמי שמכין את השכר, וזו תשובה מעשית וכללית: מי מספק, מי מנקה, ומה אסור לעשות בתלוש.
ציוד מגן: על המעסיק
תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז–1997 מטילות על המעסיק לספק את ציוד המגן שהעבודה מחייבת: נעלי בטיחות, קסדה, כפפות, משקפי מגן, אפוד זוהר ודומיהם. החובה כוללת גם דאגה שהציוד יישאר נקי ותקין, ותיקון או החלפה של ציוד שנפגם.
בפועל זה אומר שנעלי עבודה שהמעסיק דורש, או כפפות למטבח תעשייתי, הן הוצאה של העסק, לא של העובד.
מדים ובגדי עבודה: מה סוכם
חולצה עם לוגו או חלוק אחיד הם לא תמיד ציוד מגן. כאן אין כלל אחד לכל המשק. מי משלם נקבע לפי:
- חוזה העבודה: מה כתוב שם על מדים.
- הסכם קיבוצי או צו הרחבה בענף: בענפים מסוימים יש הוראות מפורשות על בגדי עבודה.
- מה נהוג בעסק: מעסיק שמחלק מדים חינם לכולם ואז מתחיל לגבות מעובד אחד, יוצר מחלוקת.
כשאתם דורשים מדים, הדרך הפשוטה והשקטה ביותר היא לספק אותם על חשבון העסק, ולכתוב בנוהל מה מקבלים, כמה פעמים בשנה, ומה עושים כשהם נקרעים.
ניקוי וכביסה
על ציוד מגן, הניקוי והתחזוקה הם חלק מחובת המעסיק. על מדים רגילים ההסדר תלוי בחוזה ובענף. אם המעסיק דורש שהמדים יהיו נקיים ומגוהצים, עדיף להסדיר זאת מראש: כביסה על חשבון העסק, או השתתפות קבועה בעלות שכתובה בחוזה. מה שלא עושים: להחליט באמצע החודש להוריד מהתלוש סכום על כביסה.
מה אסור לנכות מהשכר
סעיף 25 לחוק הגנת השכר קובע רשימה סגורה של ניכויים מותרים. עלות מדים, ציוד, כביסה או פיקדון לא מופיעים בה כסעיף נפרד, ולכן:
- לא מנכים עלות של ציוד מגן או של מדים שהמעסיק דורש, כשאין לכך בסיס בחוק.
- לא מנכים נזק או אובדן ציוד על דעת המעסיק. רק חוב שהעובד התחייב עליו בכתב, ועד רבע משכר העבודה בחודש.
- לא עושים “פיקדון” מהתלוש הראשון על מדים או ציוד: זה ניכוי לכל דבר.
דוגמה: עובד במחסן קיבל נעלי בטיחות ב־300 ₪ ואיבד אותן אחרי חודש. שורת “ניכוי נעליים” בתלוש אסורה, גם אם העובד אמר “בסדר”. ההתחייבות לשלם צריכה להיות בכתב וחתומה, והסכום לא יעלה על רבע משכר העבודה באותו חודש. את המסגרת המלאה, מה מותר ומה עולה ניכוי אסור, תמצאו בניכויים משכר.
ההתלבשות עצמה: זמן עבודה
ליד השאלה “מי משלם” יש שאלה אחות: האם הדקות שבהן העובד מחליף לבגדי עבודה נחשבות שעות עבודה. כשהמעסיק דורש להחליף במקום, התשובה לרוב כן, ואז זה נכנס לשעות ולשעות הנוספות. כל הפרטים והמלצה היכן להציב את שעון הנוכחות: החלפת בגדים בעבודה.
נוהל קצר שחוסך מחלוקות
- רשימה: אילו תפקידים מקבלים מדים או ציוד מגן, ומה בדיוק.
- חתימה על קבלה: העובד חותם שקיבל, והציוד נרשם.
- מי מנקה ומי מחליף: כתוב ומוסכם, בלי הפתעות בתלוש.
- החזרה בסיום עבודה: מה מחזירים, ואיך מתעדים. בלי לתלות את התלוש בציוד שלא חזר.
- בדיקת תלוש: כל שורה של ניכוי מצביעה על סעיף בחוק או על התחייבות חתומה.
איך זה נראה ב־ProperTime
הרישום הנכון של הזמן הוא החלק שאפשר לסגור מראש. ב־ProperTime:
- העובדים מחתימים בשעון נוכחות בכניסה, לפני המלתחה, או מהאפליקציה בנייד, וההחתמות נכנסות לאותו דוח.
- המנהלים רואים את השעות במהלך החודש ומאשרים אותן.
- בסוף החודש השעות המאושרות יוצאות בקובץ מוכן לטעינה למערכות שכר מובילות, והשעות בתלוש הן השעות שבדוח.
זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. כל מקרה נבחן לפי הנסיבות שלו: את הפרטים בדקו בכל־זכות או מול עורך דין לדיני עבודה.
מקורות (נבדקו באוקטובר 2026): תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ״ז–1997, חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, סעיף 25.
רוצים שכל שעה תירשם לפי הכלל שקבעתם? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.