עובד מבקש שבוע חופשה בדיוק כשיש בעסק עומס, או שני עובדים מבקשים את אותם ימים. מה אומר החוק, והאם אפשר לסרב?
ככלל, המעסיק רשאי לסרב לתאריך מסוים או להציע תאריך אחר, בגבולות הסביר. מה שהוא לא יכול הוא למנוע מהעובד את החופשה עצמה. המדריך מיועד למעסיקים ולמנהלי משרד: מי קובע את התאריך, כמה זמן מראש מודיעים, איך עונים לעובד, ומה רושמים כדי שבסוף השנה לא יהיו הפתעות.
מי קובע את תאריך החופשה
חוק חופשה שנתית לא אומר במפורש מי בוחר את התאריך. בפועל, המעסיק והעובד מתאמים ביניהם, והמעסיק מתחשב גם בצורכי העבודה וגם ברצון העובד. כמה עקרונות עוזרים:
- ימי החופשה שייכים לעובד. המעסיק מחליט מתי, לא אם.
- מסגרת הזמן. החופשה בעד שנת עבודה ניתנת בחודש האחרון של אותה שנה, או במהלך השנה שאחריה.
- ימים לבחירת העובד. יום אחד בכל מועד שיבחר, ויום נוסף מתוך רשימת מועדים שבתוספת לחוק, אם הודיע 30 ימים מראש.
- רצף וחלוקה. החופשה רצופה. בהסכמת העובד והמעסיק, ובאישור ועד העובדים אם יש כזה, אפשר לחלק אותה, ובלבד שפרק אחד הוא לפחות שבעה ימים.
חוזה העבודה, ההסכם הקיבוצי או צו הרחבה שחלים על העסק יכולים להוסיף כללים. בודקים אותם קודם.
מתי הסירוב סביר
סירוב מנומק, שמלווה בהצעה אחרת, הוא בדרך כלל סביר. למשל:
- שני עובדים בתפקיד קריטי מבקשים את אותו שבוע, ואי אפשר להישאר בלי כיסוי.
- תקופת עומס מוגדרת, כמו סגירת חודש, מסירת פרויקט או ביקורת.
- בקשה שהגיעה יום לפני החופשה, בלי זמן לארגן מחליף.
קשה יותר להצדיק סירוב שחוזר שוב ושוב, בלי הסבר ובלי אלטרנטיבה, או כזה שמונע בפועל מהעובד לנצל את ימיו. לכן עדיף להציע תאריכים אחרים.
כמה זמן מראש מודיעים
לפי החוק, תאריך תחילת החופשה נקבע לפחות 14 ימים מראש, והמעסיק רושם אותו בפנקס החופשה. הכלל לא חל על חלק של חופשה שקצר משבעה ימים.
בפועל, מה שעוזר לשני הצדדים:
- עונים מהר. עובד שמקבל תשובה אחרי שבועיים כבר הזמין טיסה. קובעים זמן תגובה קבוע, למשל שלושה ימי עבודה.
- מנמקים בקצרה. “באותו שבוע יש סגירת רבעון, אפשר שבוע אחרי?” עדיף על “לא”.
- מציעים תאריך חלופי. כך הסירוב הופך להסכמה על מועד אחר.
- מסכמים בכתב. הודעה קצרה במערכת או במייל מספיקה.
בקשה שכבר אושרה ורוצים להזיז
אחרי שנקבע תאריך, העובד בנה סביבו תוכניות והוצאות. הזזה היא חריג: מדברים עם העובד, מסכמים איתו בכתב, ושוקלים הוצאות שכבר נגרמו לו. אם אין הסכמה, מתייעצים עם עורך דין לדיני עבודה לפני שמחליטים.
מה עושים כשהימים מצטברים
עובד שהבקשות שלו נדחות שוב ושוב צובר יתרה. החוק לא מאפשר לצבור בלי הגבלה: בהסכמת המעסיק, העובד יכול לקחת לפחות שבעה ימים ולצרף את היתרה לחופשה בשתי שנות העבודה הבאות. כשהעובד עוזב, הימים שנשארו משולמים בפדיון חופשה, והסכום גדל עם כל יום שנדחה. עדיף לתכנן מראש: במדריך לתכנון חופשות לעובדים כתבנו איך מחלקים את השנה, ואם נוח לכם לסגור את העסק בתאריכים קבועים, ראו חופשה מרוכזת. כמה ימים מגיעים לכל עובד לפי הוותק, במדריך לימי חופשה לפי חוק.
איך רושמים
הרישום החוקי הוא של החופשה שנקבעה בפועל, בפנקס החופשה: מועדי החופשה, דמי החופשה ששולמו ותאריך התשלום. בקשה שנדחתה לא נרשמת כחופשה, אבל כדאי לשמור מה התבקש, מה הוצע ומה סוכם.
איך זה נראה ב־ProperTime
- בקשה מהאפליקציה. העובד מגיש בקשת חופשה מהנייד או מהמחשב, והמנהל רואה אותה.
- אישור מהמנהל. המנהל מאשר, ורק חופשה שאושרה יורדת מהיתרה.
- יומן החופשה. לכל עובד רואים מה נוצל ומה נשאר.
- שכר. בסוף החודש ההיעדרויות יוצאות בקובץ מוכן לטעינה למערכות שכר מובילות.
מה בודקים לכל סוג היעדרות, במדריך לניהול היעדרויות עובדים.
זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. לבירור המקרה שלכם כדאי לפנות לעורך דין לדיני עבודה או לבדוק ב״כל זכות״.
מקורות (נבדקו באוקטובר 2026): חוק חופשה שנתית (מאגר החקיקה הלאומי).
רוצים שבקשות החופשה יגיעו למנהל במקום אחד, והיתרה תהיה תמיד מעודכנת? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.