חופשהקליטת עובד

צבירת חופשה לעובד חדש: כמה ימים מגיעים בחודשים הראשונים

טאבלט עם לוח שנה על שולחן עבודה, ליד מקלדת ומחברת

משווים בין מערכות? מערכת נוכחות עובדים ב־ProperTime

צבירת חופשה לעובד חדש נקבעת לפי החלק היחסי של השנה שבו הוא עבד: עובד שהתחיל באמצע השנה לא מקבל 16 ימים מלאים, אלא חלק מהם, לפי ימי העבודה שלו בפועל.

המדריך מיועד למעסיקים ולמי שמכין את השכר. הוא עונה על שאלה שחוזרת כל פעם שעובד חדש מבקש חופשה אחרי חודש או שלושה: כמה ימים כבר מגיעים לו, ומה רושמים.

איך מחשבים חופשה לעובד שהתחיל באמצע השנה

לפי חוק חופשה שנתית, שנת העבודה היא שנה קלנדרית שמתחילה ב־1 בינואר. עובד שהתחיל לעבוד בהמשך השנה, או עבד בה פחות מ־240 ימים, מקבל חלק יחסי: ימי העבודה בפועל חלקי 240, כפול מספר ימי החופשה של השנה הראשונה. בשנה הראשונה זה 16 ימים. חלק של יום לא נספר.

הימים בחוק כוללים את ימי המנוחה השבועית. לכן מתרגמים אותם לימי עבודה לפי שבוע העבודה של העובד, כמו שמוסבר במדריך לימי חופשה לפי חוק.

דוגמה: עובדת התחילה ב־1 ביולי, בשבוע של 5 ימים, ובסוף השנה עבדה בפועל 120 ימים. 16 × 120 ÷ 240 = 8 ימים לפי החוק. זה שבוע ועוד יום, כלומר 6 ימי עבודה. בינואר היא מתחילה שנה חדשה, ושוב סופרים לפי ימי העבודה שלה.

ימי מחלה, מילואים וחגים שלא עובדים בהם לא נספרים כחופשה, ולכן הם גם לא מורידים מהיתרה. ימי חופשה ללא תשלום הם לא ימי עבודה בפועל, והם מקטינים את החלק היחסי.

עובד חדש מבקש חופשה אחרי חודש: מה עושים

בחודשים הראשונים היתרה קטנה, ולפעמים היא נמוכה מהחופשה שהעובד מבקש. ככלל, אפשר לאשר רק עד מה שנצבר, או להסכים מראש לחופשה מוקדמת יותר. ההחלטה שלכם, והיא כדאי שתהיה כתובה.

  • בודקים את היתרה לפני שמאשרים. כמה ימים נצברו עד היום, לפי ימי העבודה בפועל.
  • חופשה מוקדמת: אם אתם מסכימים שהעובד יצא לפני שצבר, רושמים את ההסכמה ואת הימים. הימים האלה יורדים מהיתרה העתידית שלו.
  • חופשה ללא תשלום: אם אתם והעובד מעדיפים לא לקדם ימים, אפשר להסכים על חל״ת. אותו כלל: ההסכמה בכתב.
  • מי שעוזב בקרוב: חופשה שנוצלה מעבר למה שהגיע לו עד סוף העבודה היא נושא לבדיקה בגמר החשבון. פרטים במדריך לפדיון ימי חופשה.

גם דמי הבראה מחושבים לפי ותק, ואחרי שנה ראשונה. כדאי לבדוק אותם באותה פגישה.

ותק, שנה ראשונה ושינוי בשיעור החופשה

מ־1 בינואר 2017 עובד מקבל 16 ימים בכל אחת מחמש השנים הראשונות. הוותק נספר מיום תחילת העבודה אצל המעסיק, ואיך סופרים אותו מפורט במדריך לוותק בעבודה. הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה העבודה יכולים לתת לעובד יותר מהמינימום שבחוק.

מה רושמים בקליטת העובד

הרישום מתחיל ביום הראשון. מי שלא רשם את תאריך ההתחלה, לא יוכל להוכיח כמה ימים נצברו.

  1. תאריך תחילת העבודה בפנקס החופשה ובהודעה על תנאי ההעסקה. פרטים במדריך לקליטת עובד חדש.
  2. שבוע העבודה של העובד: 5 או 6 ימים, וההיקף אם הוא חלקי.
  3. כל יום חופשה בסוג שלו, עם התאריכים, וגם כל יום אחר שלא נספר כחופשה.
  4. היתרה בתלוש: בודקים שהיא תואמת את הרישום, ובעיקר בתלוש הראשון אחרי חופשה.

איך זה נראה ב־ProperTime

ב־ProperTime רושמים את תחילת העבודה ואת סוג ההיעדרות פעם אחת, ומשם הנתונים מחכים בדוח:

  • ימי עבודה בפועל: כל יום נרשם בנוכחות, ולכן המספר שצריך לחלק ב־240 כבר נמצא בדוח.
  • סוג היעדרות “חופשה”: העובד מדווח מהאפליקציה בנייד או מהמחשב, והמנהל מאשר. מחלה ומילואים נרשמים בסוג שלהם ולא יורדים מהחופשה.
  • יומן חופשה: כל חופשה נרשמת ביומן החופשה של העובד, עם התאריכים שלה.
  • קובץ שכר: בסוף החודש ההיעדרויות יוצאות במערכת השכר בלי הקלדה חוזרת.

זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. לבדיקת המקרה שלכם, כדאי לפנות לעורך דין לדיני עבודה או לבדוק ב״כל זכות״.

מקורות (נבדקו באוקטובר 2026): חוק חופשה שנתית, סעיפים 1, 3 ו־5.

רוצים שהיתרה של כל עובד חדש תהיה ברורה מהיום הראשון? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.

שאלות נפוצות

כמה ימי חופשה צובר עובד חדש בחודשים הראשונים?

ככלל, עובד שהתחיל באמצע השנה מקבל חלק יחסי מהחופשה של השנה: ימי העבודה בפועל חלקי 240, כפול 16 ימים בשנה הראשונה. חלק של יום לא נספר.

האם עובד חדש יכול לצאת לחופשה בחודש הראשון?

החוק קובע כמה ימים מגיעים לעובד, ולא אוסר על מעסיק להסכים לחופשה מוקדמת יותר. אם מסכימים, כדאי לרשום את ההסכמה ואת הימים, ולוודא שהיתרה בתלוש תואמת.

מה קורה אם עובד חדש יצא לחופשה ועזב לפני שצבר את הימים?

ככלל, החופשה נבדקת מול הימים שהגיעו לעובד עד סוף העבודה. בגמר החשבון בודקים את היתרה, ולכן חשוב שכל יום חופשה יהיה רשום.

המידע במדריך הוא כללי, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי, מיסויי או שכר. הדינים וההסכמים משתנים ומיושמים אחרת בכל מקום עבודה, ולכן לפני שמחליטים או פועלים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין, רואה חשבון או יועץ שכר.