ניהול היעדרות

תאונת דרכים בדרך לעבודה: מה המעסיק רושם ומה הוא מדווח

כביש עמוס בשעת שקיעה, מכוניות בדרך הביתה מהעבודה

רוצים רישום שעות מסודר לכל עובד? מערכת נוכחות עובדים ב־ProperTime

תאונת דרכים בדרך לעבודה: כשעובד נפגע בדרך הרגילה בין הבית לעבודה או בחזרה, הביטוח הלאומי רואה בכך ככלל פגיעה בעבודה. מבחינת המעסיק זה אומר אותם צעדים כמו בתאונת עבודה: הפניה לטיפול בטופס בל/250, חתימה על טופס בל/284, ורישום ההיעדרות בסוג הנכון.

המדריך מיועד למעסיקים, למנהלי משרד ולמי שמכין את השכר: מה עושים ביום שמגיעה השיחה, מה רושמים ומה נשאר בידי הביטוח הלאומי.

מתי תאונה בדרך היא פגיעה בעבודה

שמונה בבוקר, והעובד מתקשר: “הייתה תאונה בדרך, אני בדרך למיון”. לפי הביטוח הלאומי, פגיעה בדרך הרגילה בין הבית למקום העבודה, או בין שני מקומות עבודה, נחשבת פגיעה בעבודה, כולל תאונת דרכים.

שני דברים כדאי לזכור:

  • ההכרה בפגיעה נקבעת בביטוח הלאומי. תפקיד המעסיק הוא לדווח את העובדות ולמלא טפסים, לא להחליט אם הפגיעה מוכרת.
  • הפרטים חשובים. באיזו דרך, באיזו שעה ולאן העובד נסע. לכן כדאי לשמור את רישום הנוכחות של אותו יום.

אם הייתה סטייה מהדרך או עצירה ארוכה באמצע, המקרה פחות פשוט, ובדיקה מול הביטוח הלאומי עדיפה על ניחוש.

מה המעסיק עושה ביום התאונה

  1. דואגים לעובד. קודם כול מה שלומו, ואם הוא צריך עזרה להגיע לטיפול.
  2. הפניה לטיפול רפואי. כשמדובר בפגיעה בעבודה, המעסיק ממלא עבורו את טופס בל/250. אם העובד כבר טופל, אפשר להשלים את הטופס בהמשך.
  3. רושמים מה קרה, עוד באותו יום. מה העובד סיפר: מתי, איפה, לאן נסע, ומה שעת ההודעה. בעוד שבוע הפרטים כבר לא יהיו טריים.
  4. שומרים את רישום הנוכחות. הוא מראה מתי העובד היה אמור להגיע ומה היה בלוח העבודה באותו יום.
  5. סוג היעדרות נכון. את הימים הבאים רושמים כפגיעה בעבודה, לא כמחלה ולא כחופשה.

הטפסים: בל/250 ובל/284

את התביעה לדמי פגיעה מגיש העובד לביטוח הלאומי, עם המסמכים הרפואיים. המעסיק ממלא וחותם על טופס בל/284, והעובד מצרף אותו. מלאו אותו מהר, לפי מה שרשום ברישום הנוכחות ובתלושים, ושמרו עותק.

פרטי התשלום, מי משלם את יום הפגיעה ואת 12 הימים הראשונים, מופיעים במדריך לתאונת עבודה. כשהפגיעה מוכרת כפגיעה בעבודה, אותם כללים חלים גם כאן.

ואם זו לא פגיעה בעבודה

לא כל תאונה בדרך מוכרת. אם הביטוח הלאומי קובע שהפגיעה אינה פגיעה בעבודה, ההיעדרות היא בדרך כלל מחלה, וחל עליה מדריך ימי המחלה לפי חוק יחד עם אישור מחלה מהרופא. לכן עדיף לרשום את הימים לפי מה שקבע הביטוח הלאומי, ולתקן ברישום אם ההחלטה הגיעה אחרי שהחודש נסגר.

זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. למקרה שלכם כדאי לבדוק באתר הביטוח הלאומי, בכל זכות או מול עורך דין לדיני עבודה.

איך זה נראה ב־ProperTime

  • סוג היעדרות “פגיעה בעבודה”: מגדירים פעם אחת, לצד מחלה וחופשה. איך מגדירים, במדריך לניהול היעדרויות עובדים.
  • דיווח מהנייד: העובד או המנהל מדווחים את ההיעדרות מהאפליקציה, כבר באותו יום.
  • אישור מנהל במהלך החודש: המנהל מאשר כשהמסמכים כבר אצלו, ולא מגלה בסוף החודש שמשהו חסר.
  • קובץ השכר: הימים יוצאים בקובץ מוכן למערכת השכר, בקוד השכר שלהם.

מקורות (נבדקו ב־14 באוקטובר 2026): נפגעי עבודה, אתר הביטוח הלאומי, הסעיף על מהי פגיעה בעבודה.

רוצים שימי ההיעדרות יגיעו לשכר בלי הקלדה? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.

שאלות נפוצות

האם תאונת דרכים בדרך לעבודה נחשבת תאונת עבודה?

ככלל, כן. לפי הביטוח הלאומי, תאונה בדרך הרגילה בין הבית למקום העבודה, או בין שני מקומות עבודה, נחשבת פגיעה בעבודה, כולל תאונת דרכים. בכל מקרה ההכרה נקבעת בביטוח הלאומי, לא אצל המעסיק.

מה המעסיק עושה כשעובד נפגע בדרך לעבודה?

מתעניינים בעובד ועוזרים לו לקבל טיפול. כשמדובר בפגיעה בעבודה, המעסיק ממלא עבורו את טופס בל/250 להפניה לטיפול רפואי, ובהמשך חותם על טופס בל/284 שהעובד מצרף לתביעה. את מה שקרה רושמים עוד באותו יום.

מי משלם על הימים שהעובד לא עבד אחרי התאונה?

אם הפגיעה מוכרת כפגיעה בעבודה, חלים אותם כללים כמו בתאונת עבודה רגילה: דמי פגיעה מהביטוח הלאומי, כשהימים הראשונים על חשבון המעסיק. הפירוט במדריך לתאונת עבודה.

איך רושמים את ההיעדרות בנוכחות?

בסוג היעדרות נפרד של פגיעה בעבודה, לא כמחלה ולא כחופשה, כל יום בתאריך שלו. אם ההכרה בפגיעה עדיין לא התקבלה, אפשר לרשום את הימים כך ולעדכן אם הביטוח הלאומי קובע אחרת.

האם ProperTime עוזרת ברישום תאונה בדרך לעבודה?

ב־ProperTime מגדירים פגיעה בעבודה כסוג היעדרות משלה. העובד מדווח מהנייד או מהמחשב, המנהל מאשר, ובסוף החודש הימים יוצאים לקובץ השכר בקוד השכר שלכם.

המידע במדריך הוא כללי, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי, מיסויי או שכר. הדינים וההסכמים משתנים ומיושמים אחרת בכל מקום עבודה, ולכן לפני שמחליטים או פועלים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין, רואה חשבון או יועץ שכר.