דיני עבודהחישוב שכר

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד: מה חל על כל מעסיק, ומי חייב בדוח פערי שכר

עובדת ושני עובדים משוחחים בלובי של בניין משרדים

מעבירים נוכחות לשכר? ממשק נוכחות למערכת שכר

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד קובע שעובדת ועובד שעובדים אצל אותו מעסיק, באותו מקום עבודה, מקבלים שכר שווה על עבודה שווה. החוק חל על כל מעסיק, כבר מהעובד הראשון. רק חובת הדוח השנתי על פערי שכר שמורה למעסיקים גדולים.

המדריך מיועד למי שקובע שכר ביום־יום: בעלי עסקים, מנהלות משרד ומי שמכין את המשכורות. הוא מסביר מה נחשב עבודה שווה, מתי מותר לשלם אחרת ומה כדאי לבדוק, ובסופו רשימת בדיקה קצרה.

מה נחשב עבודה שווה

שם התפקיד לא קובע. החוק משווה בין עבודות בשלוש דרגות:

  • אותה עבודה. אותו תפקיד, אותן משימות. למשל, מנהלת חשבונות ומנהל חשבונות באותה מחלקה.
  • עבודה שווה בעיקרה. יש הבדלים בין התפקידים, אבל הם קטנים ולא משנים את המהות.
  • עבודה שוות ערך. התפקידים שונים, אבל המשקל שלהם דומה: אותה רמה של כישורים, מאמץ, מיומנות ואחריות, בתנאי עבודה דומים.

הדרגה השלישית היא זו שהכי קל לפספס. שני תפקידים עם שמות שונים, אחד במשרד ואחד בשטח, יכולים להיחשב שווי ערך אם הם דורשים הכשרה ואחריות דומות.

לא רק המשכורת: כל מה שהעובד מקבל

החוק חל על השכר וגם על כל הטבה אחרת שהעובד מקבל בקשר לעבודה, גם אם היא לא נחשבת “שכר עבודה”: תוספות ובונוסים, רכב ואחזקתו, טלפון, החזר הוצאות, ביגוד, ספרות מקצועית, וגם מכסת שעות נוספות.

בפועל, בודקים גם את מה שלא מופיע בשורת שכר הבסיס. אם באותו תפקיד העובדים מקבלים באופן קבוע יותר שעות נוספות, רכב צמוד או בונוס, והעובדות לא, כאן בדיוק נוצר פער, גם כשאף אחד לא התכוון.

הטבות שקשורות ללידה או להורות לא נכנסות להשוואה.

מתי מותר לשלם אחרת

הפרש בשכר מותר כשהוא נובע מאופי העבודה עצמה, למשל:

  • תפוקה ואיכות העבודה.
  • ותק. איך סופרים אותו, בותק בעבודה.
  • הכשרה או השכלה.
  • מיקום מקום העבודה.

והכול בתנאי שאין בהפרש אפליה בגלל מגדר. אם עובדת תובעת ובית הדין מוצא שהעבודות שוות, המעסיק הוא שצריך להוכיח שההפרש מוצדק.

לכן כדאי שהכללים לקביעת שכר יהיו כתובים מראש, ושלכל הפרש תהיה סיבה שאפשר להראות. ועוד דבר חשוב: הזכות לשכר שווה לא ניתנת לוויתור. גם אם עובדת הסכימה בחוזה לשכר נמוך יותר, הזכות נשארת.

מה עובד רשאי לבקש

כל עובד, בכל מקום עבודה, רשאי לבקש מהמעסיק מידע על רמות השכר אצלו, לפי סוגי עובדים, משרות או דירוגים. המעסיק מוסר את המידע במידה שנדרשת, בלי פרטים שמזהים עובד מסוים.

זו אחת החובות שחלות מהעובד הראשון. שאר החובות האלה, מסודרות לפי גודל הצוות, בחובות מעסיק לפי מספר עובדים.

דוח פערי שכר: יותר מ־518 עובדים

מעסיק עם יותר מ־518 עובדים עושה שלושה דברים, פעם בשנה:

  • דוח פנימי. העובדים מחולקים לקבוצות לפי סוגי עובדים, משרות או דירוגים. לכל קבוצה מחשבים את השכר הממוצע ואת הפער בין גברים לנשים, באחוזים. הדוח כולל גם השוואה בין משרה מלאה לחלקית, את שיעור העובדים ששכרם נמוך מהממוצע ואת שיעור מי שמקבל השלמה לשכר מינימום, הכול לפי מגדר.
  • מידע לכל עובד. לאיזו קבוצה הוא שייך ומה פער השכר בה.
  • דוח פומבי, גם באתר האינטרנט של העסק אם יש לו אתר. בלי שמות הקבוצות, בלי פרטים שמזהים עובד ובלי סודות מסחריים. מעסיק רשאי להוסיף בדוח, תחת כותרת נפרדת, הסבר לפערים.

החוק מאפשר לשר העבודה להחיל את החובה בצו גם על מעסיקים עם פחות עובדים. מתקרבים לסף? בדקו אם יצא צו כזה.

הדוח נבנה משכר והיקף המשרה של כל עובד. מי שמנהל מהיום הראשון נוכחות ואחוז משרה מסודרים, מגיע לסף עם נתונים מוכנים.

כשעובדת תובעת

תביעה לפי החוק מגישים לבית הדין לעבודה. ככלל, בית הדין רשאי לפסוק פיצויים גם כשלא נגרם נזק כספי. תקופת ההתיישנות היא חמש שנים, ולכן כדאי לשמור לפחות לתקופה הזו את התלושים ואת רישומי השעות של כל עובד.

רשימת בדיקה למעסיק

אפשר לעבור עליה פעם בשנה, או בכל פעם שמגייסים לתפקיד קיים:

  1. מסדרים את העובדים לפי תפקידים ורמות, לפי מה שהם עושים בפועל ולא לפי שם התפקיד.
  2. משווים לפי היקף משרה. עובדת בחצי משרה ועובד במשרה מלאה משווים לפי שכר לשעה או לפי שכר במשרה מלאה, לא לפי הסכום בתלוש.
  3. בודקים את כל ההטבות, לא רק את שכר הבסיס: בונוסים, רכב, טלפון ושעות נוספות.
  4. רושמים לכל הפרש את הסיבה: ותק, הכשרה, תפוקה או מיקום.
  5. בודקים את התלושים עצמם, לא רק את החוזים. מה בודקים בתלוש לפני שהוא יוצא, בבדיקת תלוש שכר.

הפער מתחיל לפעמים בשעות

חלק מהשכר נקבע לפי שעות: מי עבד שעות נוספות, אילו היעדרויות שולמו, וכמה שעות עבדה בפועל עובדת במשרה חלקית. כשהשעות נרשמות מהזיכרון או בוואטסאפ, קשה לדעת אם שעות נוספות התחלקו בצוות באופן הוגן, וקשה עוד יותר להוכיח את זה.

ב־מערכת הנוכחות של ProperTime השעות של כל עובד נרשמות כל יום, באותה דרך לכולם:

  • כל עובד מחתים בעצמו: מהאפליקציה בנייד, מהמחשב או בשעון הנוכחות שבכניסה.
  • שעות רגילות, שעות נוספות והיעדרויות נפרדות, וכל היעדרות נרשמת בסוג שלה: חופשה, מחלה או מילואים.
  • המנהלים מאשרים את השעות במהלך החודש, ודוח הנוכחות מראה לכל עובד מה עבד בפועל.
  • קובץ מוכן לשכר: בסוף החודש השעות שאושרו יוצאות בקובץ מוכן לטעינה למערכות שכר מובילות.

זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. למקרה שלכם, בדקו בכל זכות או מול עורך דין לדיני עבודה.

מקורות (נבדקו באוקטובר 2026): חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ״ו–1996.

רוצים שהשעות של כל עובד יירשמו באותה דרך? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.

שאלות נפוצות

מה קובע חוק שכר שווה לעובדת ולעובד?

עובדת ועובד שמועסקים אצל אותו מעסיק, באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה על אותה עבודה, על עבודה שווה בעיקרה ועל עבודה שוות ערך. החוק חל על כל מעסיק, בלי קשר למספר העובדים.

האם החוק חל רק על המשכורת?

לא. הוא חל גם על כל מה שהעובד מקבל בקשר לעבודה: תוספות, בונוסים, רכב, טלפון, החזר הוצאות, ביגוד, וגם מכסת שעות נוספות.

מתי מותר לשלם שכר שונה לעובדת ולעובד באותו תפקיד?

כשההפרש נובע מהעבודה עצמה, למשל מתפוקה, מאיכות העבודה, מוותק, מהכשרה או השכלה או ממיקום מקום העבודה, ובתנאי שאין בו אפליה בגלל מגדר. בתביעה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שההפרש מוצדק.

האם עובד רשאי לבקש מידע על השכר במקום העבודה?

כן. עובד שמבקש מקבל מהמעסיק מידע על רמות השכר לפי סוגי עובדים, משרות או דירוגים, בלי פרטים שמזהים עובד מסוים.

מי חייב בדוח פערי שכר בין נשים לגברים?

מעסיק עם יותר מ־518 עובדים. פעם בשנה הוא עורך דוח פנימי, מוסר לכל עובד את המידע על הקבוצה שלו ומפרסם דוח פומבי, בלי פרטים שמזהים עובד. החוק מאפשר לשר העבודה להחיל את החובה בצו גם על מעסיקים קטנים יותר.

כמה זמן אפשר לתבוע לפי חוק שכר שווה?

תקופת ההתיישנות לתביעה לפי החוק היא חמש שנים, ולכן כדאי לשמור לפחות לתקופה הזו את רישומי השכר והשעות של כל עובד.

המידע במדריך הוא כללי, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי, מיסויי או שכר. הדינים וההסכמים משתנים ומיושמים אחרת בכל מקום עבודה, ולכן לפני שמחליטים או פועלים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין, רואה חשבון או יועץ שכר.