קרן השתלמות חובה על המעסיק רק כשהיא נקבעה בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה לענף שלו או בחוזה העבודה של העובד. אין חוק כללי שמחייב כל מעסיק בישראל להפריש לקרן השתלמות, ולכן כל מעסיק צריך לבדוק מה חל על העובדים שלו.
המדריך מיועד למעסיקים, למנהלות משרד ולמי שמכין את השכר: מאיפה מגיעה החובה, איך בודקים אם היא חלה עליכם, מאיזה שכר מפרישים, איך ההפרשה נראית בתלוש, ולמה היא נכונה רק כשהשעות וההיעדרויות של החודש נכונות.
האם קרן השתלמות היא חובה?
לא לכל מעסיק. בשונה מפנסיה חובה, שחלה על כל השכירים במשק, קרן השתלמות מחייבת רק כשמשהו קבע אותה:
- הסכם קיבוצי שחל על מקום העבודה.
- צו הרחבה לענף שבו העסק פועל.
- חוזה העבודה, או הבטחה אחרת לעובד שהמעסיק התחייב אליה.
ברגע שאחד מאלה חל, ההפרשה היא כבר לא הטבה שאפשר לוותר עליה בחודש קשה. היא חלק מהשכר שהעובד זכאי לו, כמו כל רכיב אחר בתלוש.
מאיפה מגיעה החובה
הסכם קיבוצי
הסכם קיבוצי נחתם בין ארגון עובדים לבין מעסיק, או לבין ארגון מעסיקים. הוא מחייב את המעסיק שחתם עליו, ואת המעסיקים שחברים בארגון שחתם. אם יש אצלכם ועד עובדים, או שהעסק חבר בארגון מעסיקים, כדאי לבדוק אם יש הסכם כזה ומה כתוב בו על קרן השתלמות.
צו הרחבה לענף
צו הרחבה לוקח הסכם קיבוצי ומחיל אותו על כל המעסיקים בענף, גם על מי שלא חבר בארגון שחתם עליו. כך מעסיק קטן, בלי ועד ובלי חברות בשום ארגון, יכול להיות מחויב בקרן השתלמות רק בגלל הענף שבו הוא עובד. בכמה ענפים יש צו כזה, ובאחרים אין.
חוזה העבודה
גם בלי הסכם ובלי צו, מעסיק יכול להתחייב לקרן השתלמות בחוזה, למשל כדי לגייס עובד טוב. מהרגע שזה נכתב, זו התחייבות לכל דבר. אם קרן השתלמות היא חלק מהתנאים, היא צריכה להופיע גם בהודעה לעובד על תנאי העסקה.
איך בודקים אם זה חל עליכם
חמש שאלות שכדאי לעבור עליהן פעם אחת, ולשמור את התשובות:
- מה כתוב בחוזים? חוזה העבודה וההודעה על תנאי העסקה של כל עובד הם המקום הראשון לבדוק.
- יש הסכם קיבוצי במקום העבודה? ועד עובדים, או חברות בארגון מעסיקים, הם סימן לבדוק.
- לאיזה ענף העסק שייך? ואם לענף יש צו הרחבה שמחייב קרן השתלמות. צווי ההרחבה מתפרסמים באתר הממשלתי gov.il.
- על אילו עובדים זה חל? לפעמים ההסכם או הצו חלים רק על חלק מהתפקידים, או רק אחרי תקופת עבודה מסוימת.
- ממתי? כדי לדעת אם צריך להפריש מהיום הראשון, או רק מתאריך מסוים.
אם התשובה לא ברורה, מי שמכין אצלכם את השכר הוא כתובת טובה לשאלה הראשונה. ההחלטה עצמה כדאי שתיבדק מול עורך דין לדיני עבודה.
כמה מפרישים
השיעורים נקבעים בהסכם, בצו או בחוזה שמחייבים את ההפרשה, ולכן הם משתנים ממקום עבודה למקום עבודה. בדרך כלל ההפרשה מתחלקת בין שני הצדדים: המעסיק מפריש חלק גדול יותר, והעובד מפריש חלק קטן יותר מהשכר שלו.
מה שכדאי לבדוק בכל מקרה: שהשיעור בתלוש הוא השיעור שכתוב במסמך שמחייב אתכם, לכל עובד שהמסמך חל עליו.
מאיזה שכר מפרישים
ההפרשה היא אחוז מהשכר, ולכן השאלה החשובה היא מאיזה שכר. התשובה נמצאת בהגדרה של השכר בהסכם או בחוזה. כדאי לקרוא אותה ולבדוק במיוחד שלושה דברים:
- שעות נוספות: האם הן נכללות בבסיס להפרשה, או לא.
- תוספות קבועות: תוספת שמשולמת כל חודש עשויה להיכלל בבסיס, גם אם קוראים לה בתלוש בשם אחר.
- משרה חלקית: עובד במשרה חלקית מקבל הפרשה באופן יחסי לשכר שלו, כי האחוז מחושב מהשכר שהוא מקבל בפועל.
תקרה למס
לפי פקודת מס הכנסה, ההפרשה של המעסיק לקרן השתלמות פטורה ממס עד תקרת שכר מסוימת. על החלק של המעסיק שמעל התקרה, העובד משלם מס כאילו קיבל אותו כשכר. התקרה הזאת היא של המס בלבד: אם ההסכם או החוזה קובעים הפרשה מכל השכר, מפרישים מכל השכר.
איך קרן השתלמות נראית בתלוש
בחודש רגיל, קרן השתלמות מופיעה בתלוש בשני מקומות:
- בניכויים: החלק של העובד, שיורד מהברוטו שלו, לצד הפנסיה, מס הכנסה וביטוח לאומי.
- בהפרשות המעסיק: החלק של המעסיק, שמופיע בתלוש בנפרד ולא יורד מהשכר של העובד.
אם השכר עובר את תקרת המס, תראו גם שורה של שווי לצורכי מס על החלק שמעל התקרה. איך כל השורות מסתדרות מברוטו לנטו, במדריך לבדיקת תלוש שכר.
למה השעות קובעות את ההפרשה
אצל עובד במשכורת קבועה, הבסיס לקרן השתלמות כמעט לא משתנה. אצל עובד שעתי, ואצל כל עובד שהייתה לו היעדרות, הבסיס נבנה מהנוכחות של החודש:
- שעות רגילות ושעות נוספות: אם ההסכם לא כולל שעות נוספות בבסיס, שעה רגילה שנרשמה כשעה נוספת יוצאת מההפרשה. ושעה רגילה שחסרה בדוח מקטינה גם את השכר וגם את ההפרשה.
- ימים בתשלום, כמו חופשה ומחלה: הם חלק מהשכר של החודש, ולכן בדרך כלל ההפרשה ממשיכה גם עליהם.
- ימים בלי תשלום, כמו חופשה ללא תשלום: אין עליהם שכר, ולכן בדרך כלל גם אין עליהם הפרשה.
- היקף משרה שמשתנה: עובדת שעברה ממשרה מלאה לחלקית מקבלת הפרשה מהשכר החדש. את היקף המשרה קובעות השעות בפועל.
כלומר, יום שנרשם בסוג הלא נכון הוא לא רק טעות בשכר. הוא עובר ישר לשורת קרן ההשתלמות, ולשורת הפנסיה שלידה.
איך זה נראה ב־ProperTime
- שעות מכל מקום: העובדים מחתימים בשעון נוכחות, באפליקציה בנייד או מהמחשב, והשעות של כל חודש נשמרות בדוח.
- כל היעדרות בסוג שלה: מגדירים פעם אחת את סוגי ההיעדרות, למשל חופשה, מחלה, מילואים וחופשה ללא תשלום. כל יום נרשם בסוג שלו, עם אישור מנהל. איך מגדירים, במדריך לניהול היעדרויות עובדים.
- קובץ מוכן לשכר: בסוף החודש השעות וההיעדרויות שאושרו ממופות לקודי השכר שלכם ויוצאות בקובץ מוכן לטעינה למערכות שכר מובילות. מערכת השכר מחשבת מהן את השכר ואת ההפרשות, על נתונים שכבר נבדקו.
זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. מה חל על העובדים שלכם, לפי הסכם קיבוצי, צו הרחבה או החוזה, כדאי לבדוק באתר כל זכות או מול עורך דין לדיני עבודה.
מקורות (נבדקו באוקטובר 2026): חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957 (הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה), פקודת מס הכנסה (הפטור ממס על הפרשת המעסיק לקרן השתלמות, עד תקרה).
רוצים שהשעות וההיעדרויות של כל עובד יגיעו לשכר מסודרות? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.