יום בחירות: מה משלמים לעובד ואיך רושמים את היום

יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון בתשלום: עובד שעבד אצלכם לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות מקבל את השכר של אותו יום, גם אם לא עבד בו.

המדריך מיועד למעסיקים, למנהלי משרד ולמי שמכין את השכר: מי מקבל תשלום על יום הבחירות ובאיזה סכום, מה מגיע לעובד שעובד באותו יום, מה עושים עם משמרות, ואיך רושמים את היום כך שיגיע נכון לתלוש.

מתי הבחירות, ומה זה אומר על יום העבודה

חוק־יסוד: הכנסת קובע שהבחירות נערכות ביום שלישי השלישי של חודש חשון, בשנה שבה מסתיימת כהונת הכנסת. בבחירות מוקדמות המועד נקבע בחוק פיזור הכנסת. כדאי לעדכן את הסידור והעובדים ברגע שהמועד מתפרסם.

אותו חוק קובע ש”יום הבחירות יהיה יום שבתון, אך שירותי התחבורה ושאר שירותים ציבוריים יפעלו כסדרם”. בפועל:

• רוב העובדים לא עובדים, ומקבלים שכר על היום.
• התחבורה הציבורית והשירותים הציבוריים פועלים, ולכן חלק מהעובדים במשק עובדים גם ביום הזה.
• הקלפיות פתוחות מ־7 בבוקר עד 10 בלילה, בלי הפסקה, לפי חוק הבחירות לכנסת. בחלק מהיישובים הקטנים השעות שונות.

מי מקבל תשלום על יום הבחירות

סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת קובע: עובד שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים סמוך ליום הבחירות, המעסיק משלם לו את השכר שהיה מרוויח אצלו ביום הבחירות, אילו לא היה יום שבתון.

מה זה אומר בפועל:

• התנאי: 14 ימים רצופים. עובד שעבד אצלכם לפחות 14 ימים רצופים לפני הבחירות זכאי לתשלום. עובד שהתחיל לעבוד פחות משבועיים לפני הבחירות עדיין לא עומד בתנאי.
• הסכום: השכר של יום עבודה רגיל. העובד מקבל את מה שהיה מרוויח באותו יום אילו עבד כרגיל.
• כל סוגי השכר. הסעיף חל על כל עובד שעומד בתנאי, בלי הבחנה בין משכורת חודשית לשכר שעתי או יומי.

דוגמה: מנהלת משרד במשכורת חודשית מקבלת בחודש הבחירות את המשכורת הרגילה. לא מורידים לה יום, ולא מורידים לה יום חופשה. עובד בשכר שעתי, שעובד בדרך כלל 7 שעות ביום שלישי, מקבל תשלום על 7 שעות לפי התעריף הרגיל שלו.

לעובדים שאינם אזרחים ישראלים, שמועסקים בסיעוד אצל יחיד, במלונאות, בהסעדה ובענפים נוספים, יש הוראה נפרדת בסעיף 136א לחוק. אם אתם מעסיקים עובדים כאלה, כדאי לבדוק אותה.

עובד שעובד ביום הבחירות

יום שבתון לא אומר שאף אחד לא עובד. החוק עצמו קובע שהתחבורה והשירותים הציבוריים פועלים כרגיל, ועסקים רבים צריכים אנשים גם ביום הזה.

החוק לא קובע תעריף מיוחד לשעות העבודה ביום הבחירות. הוא קובע תשלום על יום השבתון למי שעומד בתנאי, ולא מתנה אותו בכך שהעובד לא עבד. לכן עובד שעומד בתנאי ועבד ביום הבחירות מקבל את התשלום על יום השבתון, וגם שכר על השעות שעבד בפועל.

• שעות נוספות כמו בכל יום. שעה מעבר ליום העבודה הרגיל היא שעה נוספת גם ביום הבחירות, ומשלמים עליה לפי הכללים לשעות נוספות.
• זמן להצביע. כל בוחר מצביע רק בקלפי שבה הוא רשום, בדרך כלל ליד הבית. עובד שעובד רחוק מהבית צריך זמן להגיע לשם ולחזור.

עובדי משמרות

במקום שעובד במשמרות, יום הבחירות דורש תכנון מראש:

1. סדרו את המשמרות כמה ימים קודם. החליטו מי עובד ביום הבחירות ומי לא, ועדכנו את העובדים בזמן.
2. השאירו לכל עובד חלון להצביע. הקלפיות פתוחות 15 שעות, מ־7 בבוקר עד 10 בלילה. משמרת בוקר שנגמרת בצהריים, או משמרת ערב שמתחילה אחרי הצהריים, משאירות לעובד זמן להגיע לקלפי שלו.
3. סכמו מראש משמרת לילה שחוצה את חצות. משמרת שמתחילה בלילה שלפני הבחירות, או ביום הבחירות ונמשכת אל תוך הלילה: חוק הבחירות לא מפרט איך לחלק אותה. קבעו מראש עם מי שמכין את השכר איך מחשבים אותה, ורשמו לכל עובד את שעות הכניסה והיציאה המדויקות.

איך רושמים את יום הבחירות בנוכחות

יום הבחירות הוא עוד יום ביומן הנוכחות, אבל כזה שקל לטעות בו. מה צריך להיות נכון ברישום:

1. לא כחופשה. יום בחירות שנרשם כחופשה מוריד לעובד יום מיתרת החופשה, על יום שהחוק כבר משלם עליו.
2. סוג היעדרות משלו. “יום בחירות” נרשם כיום בתשלום, בנפרד מחופשה ומחלה, כך שמערכת השכר יודעת מה לשלם.
3. מי שעבד: שעות כרגיל, ביום הנכון. שעות הכניסה והיציאה נרשמות בתאריך יום הבחירות, כך שמי שמכין את השכר רואה שהעובד עבד ביום הבחירות, ומשלם גם על יום השבתון.
4. עובדים שעתיים: כמה שעות היו עובדים. התשלום נקבע לפי מה שהעובד היה מרוויח באותו יום, לכן כדאי שיהיה רשום מה הסידור הרגיל שלו ביום שלישי.
5. עובדים חדשים: בדקו את 14 הימים. מי שהתחיל לעבוד פחות משבועיים לפני הבחירות לא עומד בתנאי של סעיף 136, וכדאי לראות את זה לפני שסוגרים את החודש.

איך זה נראה ב־ProperTime

את יום הבחירות רושמים במקום שבו נרשמת הנוכחות, ואת התשלום מחשבת מערכת השכר:

• משימת היעדרות “יום בחירות”: מגדירים פעם אחת, לצד מחלה, חופשה ומילואים. איך מגדירים, במדריך לניהול היעדרויות עובדים.
• דיווח ואישור: עובדים שלא עובדים מדווחים את היום מהאפליקציה בנייד או מהמחשב, ומי שעובד מחתים כרגיל, גם בשעון נוכחות. המנהל מאשר כבר במהלך החודש.
• דוח חודשי: לכל עובד רואים את השעות ואת ההיעדרויות, כל אחת בתאריך שלה, כך שקל לראות מי עבד ביום הבחירות ומי לא.
• קובץ השכר: בסוף החודש ההיעדרויות, כולל יום הבחירות, ממופות לקודי השכר שלכם ויוצאות בקובץ מוכן לטעינה למערכות שכר מובילות.

רשימת בדיקה לשבוע שלפני הבחירות

1. החליטו מי עובד ביום הבחירות ומי לא, ועדכנו את העובדים.
2. בסידור המשמרות, השאירו לכל עובד זמן להגיע לקלפי שלו.
3. הגדירו סוג היעדרות “יום בחירות”, אם עוד אין לכם.
4. בדקו מי התחיל לעבוד פחות משבועיים לפני הבחירות.
5. אחרי הבחירות, ודאו שאף עובד לא נרשם בחופשה ביום הבחירות.

זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה העבודה יכולים לתת לעובד תנאים טובים יותר מהחוק. את הפרטים המלאים כדאי לבדוק במקורות או מול עורך דין לדיני עבודה.

מקורות (נבדקו באוקטובר 2026): חוק־יסוד: הכנסת, סעיפים 9 ו־10; חוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ״ט–1969, סעיפים 7, 72, 136 ו־136א.

רוצים שיום הבחירות יגיע לשכר בלי הקלדה? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.