חישוב שכרזכויות עובדים

מקדמה על חשבון שכר: על מה חותמים ואיך מנכים מהמשכורת

עובד כותב בעט על דף, ליד מחשב נייד על שולחן עבודה

מעבירים נוכחות לשכר? ממשק נוכחות למערכת שכר

מקדמה על חשבון שכר היא כסף שהעובד מקבל עכשיו מתוך משכורת שעוד לא שולמה, והוא יורד מהמשכורת שלו. עובד מבקש 3,000 ₪ באמצע החודש כי הרכב נתקע במוסך: זה המקרה הרגיל. הלוואה היא כבר סיפור אחר: סכום גדול יותר, שהעובד מחזיר בתשלומים לאורך כמה חודשים.

המדריך מיועד לבעלי עסקים, למנהלי משרד ולמי שמכין את השכר: איך מבדילים בין מקדמה להלוואה, על מה העובד חותם, כמה מותר לנכות בכל חודש, ומה עושים עם היתרה כשהעובד עוזב באמצע.

מקדמה או הלוואה: מה ההבדל

ההבדל הוא לא רק בשם. חוק הגנת השכר מתייחס לכל אחת מהן אחרת כשמגיע הזמן לנכות מהשכר:

מקדמה על חשבון שכרהלוואה לעובד
מה זהחלק מהשכר, ששולם מוקדםכסף שהעובד חייב לכם ומחזיר
מתי מחזיריםבדרך כלל מהמשכורת הקרובהבתשלומים, לפי מה שסיכמתם
כמה מותר לנכות בחודשאת כל המקדמה, כל עוד סך המקדמות לא עולה על שכר של שלושה חודשיםעד רבע משכר העבודה
מה צריך בכתבהחוק לא דורש התחייבות חתומה, אבל כדאי לתעדהתחייבות בכתב של העובד, אחרת אסור לנכות

בפועל: סכום שיורד כולו מהמשכורת הקרובה, רשמו כמקדמה. סכום שהעובד מחזיר בתשלומים, רשמו כהלוואה, ודאגו להתחייבות חתומה לפני שהכסף יוצא.

על מה העובד חותם

ניכוי של הלוואה מהשכר מותר רק אם העובד התחייב בכתב להחזיר אותה. בלי מסמך חתום, הניכוי אסור, גם אם כולם זוכרים את השיחה. גם במקדמה, שבה החוק לא דורש התחייבות בכתב, מסמך קצר חוסך ויכוח: בלעדיו קשה להראות שהכסף היה מקדמה ולא תוספת.

עמוד אחד מספיק. מה כדאי שיופיע בו:

  1. שם העובד, הסכום והתאריך שבו הכסף הועבר.
  2. מקדמה או הלוואה, במילים האלה.
  3. איך מחזירים: במקדמה, מאיזו משכורת היא יורדת. בהלוואה, כמה בכל חודש, כמה תשלומים ומאיזה חודש מתחילים.
  4. הסכמה לניכוי מהשכר: משפט שבו העובד מסכים שהסכום ינוכה מהמשכורת שלו.
  5. מה קורה אם העבודה מסתיימת: היתרה תנוכה מהשכר האחרון.
  6. חתימה של העובד ושלכם, ועותק לכל צד.

העבירו את הכסף בהעברה בנקאית: כך גם התשלום עצמו מתועד.

איך מנכים מהשכר

מקדמה: מנכים אותה במלואה מהמשכורת שעל חשבונה ניתנה. התנאי: סך המקדמות שהעובד קיבל לא עולה על שכר של שלושה חודשים. על מה שמעבר לזה חלה אותה תקרה כמו בהלוואה.

הלוואה: בכל חודש מותר לנכות עד רבע משכר העבודה של אותו חודש. התקרה חלה גם אם בהסכם כתבתם סכום גבוה יותר.

דוגמה: עובד עם שכר עבודה של 10,000 ₪ בחודש קיבל הלוואה של 9,000 ₪, וחתם על החזר של 1,500 ₪ בחודש, בשישה תשלומים. רבע מהשכר שלו הוא 2,500 ₪, ולכן התשלום החודשי בתוך התקרה.

עובד שעתי: התקרה זזה כל חודש

בשכר לפי שעה, הרבע מחושב מהשכר של אותו חודש. עובדת שעתית שמרוויחה בדרך כלל 8,000 ₪ חתמה על החזר של 1,800 ₪ בחודש. בחודש רגיל התקרה שלה היא 2,000 ₪, והניכוי תקין. בחודש שבו עבדה פחות משמרות והשכר ירד ל־6,000 ₪, התקרה יורדת ל־1,500 ₪, ומותר לנכות רק 1,500 ₪. את ההפרש מנכים בחודשים הבאים, כשיש מקום בתקרה.

כלומר, לפני שמנכים צריך לדעת מה השכר האמיתי של החודש, וזה מתחיל בשעות שהעובדת עבדה בפועל. איך מחשבים שכר לפי שעות: עובד שעתי.

ניכוי מעל התקרה הוא ניכוי אסור. מה עוד מותר לנכות, ומה עולה ניכוי אסור: ניכויים משכר.

כשהעובד עוזב

כאן הכלל משתנה. כשעובד מסיים לעבוד, החוק מתיר לנכות מהשכר האחרון שלו את כל היתרה שהוא חייב לכם, כולל מקדמות, בלי תקרת הרבע.

בדוגמה שלמעלה: העובד החזיר שני תשלומים של 1,500 ₪ והתפטר. נשארו 6,000 ₪, ומותר לנכות את כולם מהמשכורת האחרונה.

שלושה דברים לבדוק לפני שמנכים:

  • השכר האחרון מחושב נכון: כל השעות עד היום האחרון בעבודה, ורק אחר כך הניכוי.
  • מה עוד מגיע לעובד בסיום: מה משלמים ועד מתי, בגמר חשבון.
  • השכר האחרון לא מכסה את היתרה? היתרה נשארת חוב של העובד. איך גובים אותה, והאם אפשר לקזז אותה מכספים אחרים שמגיעים לו, זו כבר שאלה לעורך דין.

זה מידע כללי לפי חוק הגנת השכר, נכון לאוקטובר 2026. למקרה שלכם, בדקו בכל זכות או התייעצו עם עורך דין לדיני עבודה.

איך זה נראה ב־ProperTime

גם תקרת הניכוי וגם השכר האחרון מחושבים מהשעות. ב־ProperTime, מערכת נוכחות אינטרנטית:

  • דיווח מכל מקום: העובדים מחתימים מהאפליקציה בנייד, מהמחשב או משעון נוכחות פיזי, וכל ההחתמות נכנסות לאותו רישום.
  • אישור מנהל במהלך החודש: המנהלים עוברים על הדיווחים ומאשרים אותם, כך שהשעות סגורות לפני שמחשבים את השכר.
  • קובץ לשכר: בסוף החודש השעות וההיעדרויות שאושרו יוצאות בקובץ מוכן לטעינה למערכות שכר מובילות, ומי שמכין את השכר מחשב את הרבע מהשכר האמיתי של החודש.

מקורות (נבדקו באוקטובר 2026): חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, סעיף 25.

רוצים שהשעות יגיעו לשכר מדויקות, בלי לנחש? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין מקדמה על חשבון שכר להלוואה לעובד?

מקדמה היא חלק מהשכר ששולם מוקדם, ובדרך כלל יורדת כולה מהמשכורת הקרובה. הלוואה היא חוב שהעובד מחזיר בתשלומים. לפי חוק הגנת השכר, מקדמה מותר לנכות במלואה כל עוד סך המקדמות לא עולה על שכר של שלושה חודשים, והלוואה מותר לנכות רק אם העובד התחייב בכתב, ועד רבע משכר העבודה בחודש.

כמה מותר לנכות משכר עובד על חשבון הלוואה?

עד רבע משכר העבודה בכל חודש, ובתנאי שהעובד התחייב בכתב להחזיר את ההלוואה. בעובד שעתי הרבע מחושב מהשכר של אותו חודש, ולכן התקרה משתנה מחודש לחודש.

האם עובד צריך לחתום על מקדמה?

החוק לא דורש התחייבות חתומה כדי לנכות מקדמה, אבל מסמך קצר עם הסכום, התאריך והמשכורת שממנה היא יורדת חוסך ויכוח: בלעדיו קשה להראות שהכסף היה מקדמה ולא תוספת. על הלוואה העובד חייב לחתום, אחרת אסור לנכות אותה מהשכר.

האם מותר לנכות יותר מרבע מהשכר אם העובד מסכים?

לא מהשכר החודשי הרגיל. ההתחייבות בכתב היא תנאי לניכוי, ותקרת הרבע חלה גם כשיש התחייבות כזאת. הכלל משתנה רק כשהעובד מסיים לעבוד.

מה קורה למקדמה או להלוואה כשהעובד עוזב?

מותר לנכות מהשכר האחרון שלו את כל היתרה שהוא חייב, כולל מקדמות, בלי תקרת הרבע. אם השכר האחרון לא מכסה את היתרה, היתרה נשארת חוב של העובד, ואיך גובים אותה זו שאלה לעורך דין.

המידע במדריך הוא כללי, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי, מיסויי או שכר. הדינים וההסכמים משתנים ומיושמים אחרת בכל מקום עבודה, ולכן לפני שמחליטים או פועלים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין, רואה חשבון או יועץ שכר.