מועד תשלום משכורת נקבע בחוק הגנת השכר: עובד במשכורת חודשית זכאי לשכר עם תום החודש, ומעסיק ששילם עד ה־9 בחודש שאחריו שילם בזמן. מהיום העשירי השכר הופך ל”שכר מולן”, ועל כל שבוע של איחור מתווסף לו פיצוי הלנת שכר, שמגיע מהר לאלפי שקלים.
המדריך מיועד למעסיקים, למנהלי משרד ולמי שמכין את השכר: עד מתי משלמים לכל עובד, מה קורה כשמאחרים, ואיך מסדרים את החודש כך שהנוכחות מגיעה לשכר מוכנה, והמשכורת יוצאת בזמן.
מתי משלמים משכורת: הכלל של ה־9 בחודש
החוק בנוי משני חלקים:
- המועד לתשלום: שכר שמשולם על בסיס חודשי מגיע לעובד עם תום החודש שבעדו הוא משולם. המשכורת של ספטמבר מגיעה בסוף ספטמבר.
- היום הקובע: החוק נותן למעסיק תשעה ימים מעבר למועד. שכר ששולם עד היום התשיעי שאחרי המועד שולם בזמן. שכר שלא שולם עד אז הוא שכר מולן.
בפועל, זה הכלל שכולם מכירים: את המשכורת של ספטמבר משלמים לכל המאוחר ב־9 באוקטובר.
גם התלוש עד ה־9. לפי החוק, הרישום בפנקס השכר ומסירת תלוש השכר לעובד נעשים לא יאוחר מהיום הקובע. כלומר, עד אותו תאריך צריכים להיות מוכנים גם השכר וגם התלוש, גם כשהוא נשלח במייל. מתי מותר לשלוח אותו כך, במדריך לתלוש שכר דיגיטלי. מה בודקים בתלוש לפני שהוא יוצא, במדריך לבדיקת תלוש שכר.
מה עושים עד ה־9? הצעדים מסוף החודש ועד התאריך, לפי הסדר, בלוח זמנים לשכר. ועובד שביקש מקדמה באמצע החודש? ראו מקדמה על חשבון שכר.
חריגים: מתי המועד שונה
ה־9 בחודש הוא הכלל לעובד במשכורת חודשית. שילמתם במזומן? מה החוק מאפשר ומה לרשום, במדריך לתשלום משכורת במזומן. כמה מקרים נקבעים אחרת:
- עובד בשכר שעתי, יומי או שבועי שלא עבד כל החודש: השכר משולם בתום מחצית החודש שבו הועסק, אלא אם הסכם קיבוצי או חוזה העבודה קובעים מועד אחר. גם כאן תשעת הימים נספרים מהמועד לתשלום.
- שכר שמשולם על תקופה ארוכה מחודש: החוק רואה את החלק היחסי לכל חודש כאילו הוא משולם על בסיס חודשי, ולכן הוא מגיע עם תום כל חודש.
- עובד שסיים לעבוד: השכר משולם במועד שבו היה משולם אילו המשיך לעבוד. המשכורת של החודש האחרון יוצאת באותו מועד כמו של כל חודש אחר. מה עוד משלמים בסיום העבודה, ועד מתי, במדריך לגמר חשבון. מה חשוב לרשום בימים האחרונים, במדריך להודעה מוקדמת.
עובד שעתי ועובד במשכורת חודשית
הקובע הוא איך העובד מקבל את השכר, ולא היקף המשרה:
- עובד במשכורת חודשית: המשכורת מגיעה עם תום החודש, ולכל המאוחר עד ה־9 בחודש שאחריו.
- עובד בשכר שעתי, יומי או שבועי שעבד כל החודש: אותו כלל בדיוק. החוק מחיל עליו את הכלל של עובד במשכורת חודשית.
- עובד בשכר שעתי, יומי או שבועי שלא עבד כל החודש: בתום מחצית החודש שבו הועסק, אם לא נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בחוזה העבודה.
אצל עובד שעתי יש עוד סיבה לא לאחר: השכר שלו נבנה מהשעות עצמן. כל שעה נוספת, כל משמרת לילה וכל יום חופשה עוברים מהדוח לתלוש, ושעה שלא נרשמה או לא אושרה מעכבת את כל החישוב.
מה עולה למעסיק איחור בתשלום המשכורת
פיצוי הלנת שכר
לשכר מולן מתווסף פיצוי הלנת שכר, בסכום הגבוה מבין שני חישובים:
- לפי שבועות: 5% מהשכר המולן על השבוע הראשון, ו־10% על כל שבוע נוסף או חלק משבוע.
- לפי חודשים: הפרשי הצמדה לתקופת האיחור, ועוד 20% על הסכום הכולל של השכר והפרשי ההצמדה, על כל חודש של איחור.
דוגמה: משכורת של 10,000 ש״ח שהולנה שבועיים וחצי. לפי החישוב הראשון: 500 ש״ח על השבוע הראשון, 1,000 ש״ח על השבוע השני ו־1,000 ש״ח על חצי השבוע השלישי. סך הכול 2,500 ש״ח, רבע מהמשכורת, על איחור של פחות מחודש.
וזה על עובד אחד. אם כל המשכורות של צוות של עשרה עובדים כאלה יצאו באותו איחור, הפיצוי מגיע ל־25,000 ש״ח. אילו תשלומים נוספים נחשבים שכר מולן, כמו שעות נוספות שנדחו לחודש הבא, ועד מתי עובד יכול לתבוע, במדריך להלנת שכר.
מתי בית הדין מפחית
בית הדין לעבודה רשאי להפחית את הפיצוי או לבטל אותו, אם השכר לא שולם במועד:
- בטעות כנה.
- בגלל נסיבה שלמעסיק לא הייתה שליטה עליה.
- בגלל מחלוקת של ממש על החוב, כשהסכום שלא היה במחלוקת שולם בזמן.
זו סמכות של בית הדין, ולא הנחה אוטומטית. “לא הספקנו לסגור את השעות” הוא לא נסיבה שאין למעסיק שליטה עליה. ואם יש ויכוח על חלק מהשכר, משלמים בזמן את מה שלא שנוי במחלוקת.
גם עבירה
מעבר לפיצוי לעובד, חוק הגנת השכר קובע שמעסיק שלא שילם לעובד שכר עד היום הקובע עובר עבירה. ותלושי השכר שנמסרו לעובדים הם בין המסמכים שמבקשים בביקורת של משרד העבודה.
חודש נוכחות סגור לפני ה־9 = משכורת בזמן
ברוב העסקים המשכורת לא מתעכבת בגלל הכסף, אלא בגלל השעות. בין סוף החודש ל־9 בחודש יש כמה ימי עבודה בלבד, ובהם צריך לאסוף את הנוכחות, להעביר אותה לשכר, לחשב, לבדוק את התלושים ולשלם. כל יום שהולך על השלמת שעות הוא יום פחות לבדיקה.
לוח זמנים שעובד
- לאורך החודש: העובדים מחתימים כל יום, והמנהלים מאשרים שעות והיעדרויות כל שבוע. יום בלי יציאה או חופשה שלא סומנה מתוקנים כשכולם עוד זוכרים מה קרה.
- ביום האחרון של החודש: בודקים את דוח הנוכחות החודשי וסוגרים את החודש.
- בימים הראשונים של החודש הבא: מעבירים לשכר קובץ עם השעות וההיעדרויות שאושרו.
- עד ה־9: מי שמכין את השכר מחשב, בודקים את התלושים, משלמים ומוסרים לעובדים את התלוש.
איפה החודש נתקע
- השלמות מהזיכרון: עובדים שממלאים את כל החודש ביום האחרון, ומנהל שצריך לאשר שלושים ימים בבת אחת.
- אישורים שמחכים: חופשה או מחלה שלא אושרו, ומישהו צריך לרדוף אחרי המנהל בתחילת החודש.
- הקלדה מחדש: שעות שעוברות מנייר, מאקסל או מוואטסאפ למערכת השכר, וכל טעות הקלדה מתגלה רק בתלוש.
כשהנוכחות נרשמת ומאושרת לאורך החודש במערכת נוכחות, סגירת החודש היא בדיקה אחרונה, ולא פרויקט של שלושה ימים.
איך זה נראה ב־ProperTime
- החתמה מכל מקום: העובדים מחתימים מהאפליקציה בנייד, מהמחשב או בשעון נוכחות, והשעות נכנסות לדוח החודשי.
- אישורים לאורך החודש: מנהלים מאשרים שעות והיעדרויות כל שבוע, וכל היעדרות נרשמת בסוג שלה, כמו חופשה, מחלה או מילואים. איך מגדירים, במדריך לניהול היעדרויות עובדים.
- קובץ מוכן לשכר: כשסוגרים את החודש, השעות וההיעדרויות שאושרו ממופות לקודי השכר שלכם ויוצאות בקובץ מוכן לטעינה למערכות שכר מובילות. מי שמכין את השכר מתחיל לעבוד כבר בתחילת החודש, על נתונים שכבר נבדקו.
זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה העבודה יכולים לקבוע הוראות נוספות. את הפרטים המלאים כדאי לבדוק במקור או מול עורך דין לדיני עבודה.
מקור (נבדק באוקטובר 2026): חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958, סעיפים 1, 9, 10, 12, 17, 18, 24 ו־25ב.
רוצים שהנוכחות תגיע לשכר מוכנה כבר בתחילת החודש? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.