היעדרות ללא הודעה היא יום שבו עובד לא מגיע לעבודה ולא מודיע על כך מראש. בקצרה: קודם מבררים מה קרה, על יום שהעובד לא עבד בדרך כלל לא משלמים, וכל צעד מתעדים בכתב. ואם היום הופך לשבוע, לא ממהרים לקבוע שהעובד נטש: הצעד הזה יכול להתברר כפיטורים.
המדריך מיועד למעסיקים ולמנהלי משרד: מה עושים בבוקר שבו מישהו חסר, מה מותר לנכות מהשכר, מתי מזמינים לשימוע, מה קורה כשההיעדרות נמשכת, ומה רושמים כבר מהיום הראשון.
היעדרות ללא הודעה: מה עושים בבוקר הראשון
השעה 09:30, ועובדת שתמיד מגיעה בשמונה לא הגיעה, לא החתימה ולא ענתה להודעה. ברוב המקרים יש לזה הסבר פשוט. ארבעה צעדים, לפי הסדר:
- בודקים את הרישום. אולי היא דיווחה מהשטח, אולי ההיעדרות כבר נרשמה ומישהו לא ראה, ואולי פשוט שכחה להחתים. כשכל הדיווחים במקום אחד, הבדיקה הזאת לוקחת דקה.
- מנסים להשיג אותה. שיחת טלפון, ואם אין תשובה, גם הודעה בכתב. אם יש לכם איש קשר לחירום מטעם העובד, זה הזמן להשתמש בו.
- רושמים כל ניסיון. מתי התקשרתם, באיזו דרך, ומה נענה. זה נראה מיותר ביום הראשון, וזה המסמך הכי חשוב אם היום הראשון נמשך.
- לא מחליטים עדיין. עד שיודעים מה קרה, היום נרשם כהיעדרות שעוד לא הוסברה. לא כחופשה, ולא כיום עבודה.
מה עשוי להתברר. מחלה, תאונת עבודה, אבל במשפחה, ולפעמים קריאה דחופה למילואים. בכל אחד מהמקרים האלה העובד לא תמיד יכול להודיע מראש, ולכל אחד יש כללים משלו בחוק. לכן הבירור בא לפני כל צעד אחר.
תשלום על יום ההיעדרות
על יום שלא עבדו בדרך כלל לא משלמים. לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, שעות עבודה הן הזמן שבו העובד עומד לרשות העבודה. עובד שלא הגיע ולא עבד, בדרך כלל לא מקבל שכר על היום הזה.
מנכים רק את היום, בלי קנס. חוק הגנת השכר מתיר לנכות מהשכר רק את הניכויים שהוא מפרט (סעיף 25). “מי שלא מגיע בלי הודעה מפסיד יומיים” הוא קנס, ולא ניכוי של זמן שלא עבדו. לפי החוק, קנס משמעתי מותר רק אם הוא נקבע בהסכם קיבוצי או בחקיקה. אותו כלל חל על איחורים בעבודה: מנכים מה שחסר, לא יותר. עוד על מה מותר לנכות, במדריך לניכויים משכר.
כשמתברר שהעובד היה חולה. אם מגיע אישור מחלה, הימים נרשמים כמחלה, כל אחד בתאריך שלו, ומשולמים לפי חוק דמי מחלה: על היום הראשון לא משלמים, על השני והשלישי משלמים מחצית, ומהיום הרביעי משלמים דמי מחלה מלאים. כל הכללים במדריך לימי מחלה לפי חוק.
כשמתברר שהעובד היה במילואים. הימים נרשמים כמילואים, בדיוק בתאריכים שבאישור מהצבא. מי משלם ואיך מקבלים החזר מהביטוח הלאומי, במדריך לעובד במילואים.
עובד במשכורת חודשית. כשהשכר חודשי, אופן החישוב של יום שלא שולם תלוי באופן שבו השכר מוגדר. את השיטה כדאי לקבוע מראש מול יועץ השכר, כך שהניכוי יהיה זהה לכל העובדים.
דוגמה (המספרים להמחשה): עובד בשכר של 45 ₪ לשעה, ביום עבודה של 8 שעות, נעדר יום אחד בלי הודעה ובלי הסבר.
| מה עושים | מה יורד מהשכר |
|---|---|
| לא משלמים על היום שלא עבד | 360 ₪ |
| “קנס” של יומיים | 720 ₪, ומזה 360 ₪ ניכוי שאסור |
אזהרה ושימוע
היעדרות אחת בלי הודעה היא בדרך כלל עניין לשיחה. היעדרויות שחוזרות על עצמן הן כבר עניין להליך מסודר.
שיחה, מתוך הרישום. “נעלמת לנו” מזמין ויכוח. “ב־3 בחודש וב־17 בחודש לא הגעת ולא הודעת, וניסינו להשיג אותך בשני הימים” הוא משפט שאפשר להשיב עליו רק בעובדות. שואלים מה קרה, מסבירים איך מודיעים על היעדרות אצלכם, ומסכמים בהודעה קצרה.
אזהרה בכתב. כשהדפוס חוזר, אזהרה בכתב אומרת לעובד בדיוק מה קרה, מה מצופה ממנו, ומה הצעד הבא. החוק לא קובע סדר של אזהרות, אבל הסכם קיבוצי או תקנון עבודה בארגון שלכם יכולים לקבוע הליך משמעתי. אם יש כזה, פועלים לפיו.
שימוע לפני פיטורים. לפי הפסיקה של בתי הדין לעבודה, לפני שמפטרים עובד עורכים לו שימוע, גם במגזר הפרטי. העיקר:
- הזמנה בכתב ומראש, עם הסיבות שבגללן שוקלים לפטר.
- זמן סביר להתכונן, והחומר שעליו נשענת ההחלטה, כמו רישום הנוכחות של הימים שבהם נעדר.
- הקשבה אמיתית. העובד מציג את הצד שלו, ורק אחרי זה מחליטים.
- פרוטוקול וסיכום בכתב, והחלטה שנמסרת לעובד בכתב.
כשההיעדרות היא בגלל מחלה. לפי חוק דמי מחלה, אסור לפטר עובד שנעדר בגלל מחלה, בתקופה שבה הוא זכאי לדמי מחלה מהימים שצבר. החוק קובע חריגים, ולכן מקרה כזה בודקים מול עורך דין לדיני עבודה לפני כל צעד.
היעדרות ממושכת: מתי זו נטישה
יום הופך לשלושה, שלושה הופכים לשבוע, והעובד לא עונה. כאן מעסיקים רבים אומרים “הוא נטש”, ומחפשים מחליף. לפני שעושים את זה, כדאי לדעת שני דברים.
אין בחוק מספר ימים. בתי הדין לעבודה בודקים אם העובד הראה כוונה ברורה להפסיק לעבוד. שתיקה של כמה ימים לא תמיד מספיקה, ובמיוחד כשיש לעובד הסבר: אשפוז, אירוע במשפחה או מילואים. מעסיק שממהר לקבוע שהעובד נטש עלול לגלות שבעצם פיטר אותו, עם כל מה שמשתמע מזה.
מכתב שמבקש תשובה. לפני שקובעים משהו, שולחים לעובד מכתב התראה, לכתובת ולטלפון שיש לכם. כותבים בו מאיזה יום הוא לא מגיע, אילו ניסיונות נעשו להשיג אותו, ומבקשים ממנו לחזור לעבודה או להסביר את ההיעדרות עד תאריך מסוים. את המכתב שומרים, עם ההוכחה שנשלח.
למה זה חשוב. השאלה אם העובד התפטר או פוטר משפיעה על גמר החשבון:
- פיצויי פיטורים. עובד שפוטר אחרי שנת עבודה אחת לפחות זכאי לפיצויי פיטורים. עובד שהתפטר זכאי להם רק במקרים שהחוק מפרט.
- הודעה מוקדמת. לפי סעיף 7 בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, עובד שהפסיק לעבוד בלי לתת הודעה מוקדמת משלם למעסיק פיצוי בגובה השכר הרגיל שלו על הימים שבהם לא ניתנה ההודעה. כמה ימי הודעה מגיעים לפי ותק, במדריך להודעה מוקדמת. לפני שמנכים סכום כזה מגמר החשבון, כדאי לבדוק את המקרה מול עורך דין לדיני עבודה.
- מה שמגיע לעובד בכל מקרה. שכר על הימים שעבד בפועל, וימי חופשה שלא ניצל, שמשולמים כפדיון חופשה. לפי סעיף 8 באותו חוק, המעסיק גם נותן לעובד שסיים לעבוד אישור בכתב על תקופת העבודה.
כל החישובים האלה נשענים על אותם נתונים: מתי העובד עבד לאחרונה, ומה קרה מאז. ולכן הם נשענים על הרישום.
התיעוד: מה רושמים מהיום הראשון
ויכוח על היעדרות מוכרע לרוב לפי מי שיש לו רישום. החוק מחייב את המעסיק לנהל רישום נוכחות שוטף של שעות העבודה בפועל (סעיף 25 בחוק שעות עבודה ומנוחה). ולפי סעיף 26ב בחוק הגנת השכר, מעסיק שאין לו רישום כזה יתקשה להוכיח את טענותיו. כשהעובד אומר “הודעתי” או “הגעתי”, מה שקובע הוא מה שרשום.
מה כדאי שיהיה בתיק:
| מה רושמים | למה |
|---|---|
| כל יום היעדרות, בתאריך שלו, בסוג נפרד | כדי שלא ייכנס לשכר כיום עבודה או כחופשה |
| כל ניסיון ליצור קשר: מתי, איך, ומה נענה | כדי להראות שניסיתם לברר |
| ההסבר של העובד, והמסמכים שהביא | אישור מחלה או אישור מילואים משנים את סוג ההיעדרות |
| כל מכתב שנשלח: אזהרה, בקשה לחזור, הזמנה לשימוע | עם התאריך, ועם ההוכחה שנשלח |
| פרוטוקול השימוע וההחלטה | כדי שההחלטה תעמוד על הנימוקים שנרשמו |
סוג היעדרות משלו. ביום הראשון עוד לא יודעים מה קרה, ולכן היום נרשם כהיעדרות שעוד לא הוסברה. כשההסבר מגיע, משנים את הסוג: למחלה, למילואים, או להיעדרות ללא אישור. כך יתרות החופשה והמחלה לא זזות לפני שהוחלט מה היה, ומי שמכין את השכר רואה בדיוק על אילו ימים לא משלמים.
לבדוק במהלך החודש. יום בלי נוכחות ובלי היעדרות הוא שאלה פתוחה. כשבודקים אותו באותו שבוע, במעקב נוכחות והיעדרות שוטף, העובד עוד זוכר מה קרה, וגם אתם.
איך זה נראה ב־ProperTime
ב־ProperTime העובדים מדווחים כניסה ויציאה מהאפליקציה בנייד (Android ו־iOS), מהמחשב או משעון נוכחות פיזי, ובאותו מקום נרשמות גם ההיעדרויות.
- יודעים באותו בוקר. המנהל מקבל דיווחים יומיים והתראות, וכך רואה מי לא החתים כבר ביום עצמו, ולא בסוף החודש.
- תזכורת למי ששכח. עובד ששכח לדווח מקבל תזכורת, וכך “לא הגיע” ו”שכח להחתים” לא מתערבבים.
- סוג היעדרות משלה. מגדירים פעם אחת את הסוגים שאתם צריכים, למשל מחלה, מילואים והיעדרות ללא אישור, וכל יום נרשם בסוג שלו, עם אישור מנהל. איך מגדירים, במדריך לניהול היעדרויות עובדים.
- קובץ לשכר. בסוף החודש השעות וההיעדרויות שאושרו יוצאות בקובץ מוכן למערכת השכר, כל סוג בקוד השכר שלו.
עוד על ההבדלים בין השיטות במערכת נוכחות.
זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026, ואינו ייעוץ משפטי. החלטה על אזהרה, שימוע או פיטורים כדאי לבדוק מול עורך דין לדיני עבודה, ואת החישוב מול יועץ השכר.
מקורות (נבדקו באוקטובר 2026): חוק הגנת השכר, סעיפים 25 ו־26ב. חוק שעות עבודה ומנוחה, סעיפים 1 ו־25. חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, סעיפים 7 ו־8. חוק דמי מחלה, סעיפים 2 ו־4א. חוק פיצויי פיטורים, סעיפים 1 ו־6 עד 11.
רוצים לדעת כבר בבוקר מי לא הגיע? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.