חישוב שכר

דמי חגים: מדריך למעסיק, מי זכאי, כמה ימים ואיך מחשבים

לוח שנה שנתי על מסך טאבלט, ליד מקלדת ומחברת על שולחן עבודה

מעבירים נוכחות לשכר? ממשק נוכחות למערכת שכר

דמי חגים הם התשלום שעובד שעתי או יומי מקבל על יום חג שבו לא עבד. לעובד במשכורת חודשית אין צורך בהם: המשכורת שלו נשארת מלאה גם בחודש של חגים.

בכל תשרי ובכל ניסן אותה שאלה חוזרת: על איזה יום בדיוק משלמים? התשובה תלויה בשלושה דברים: כמה זמן העובד אצלכם, באיזה יום בשבוע נופל החג, ומה קרה ביום שלפניו וביום שאחריו. המדריך עובר על כל אחד מהם, ומסביר מה לרשום בנוכחות כדי שהחישוב יצא נכון.

מי זכאי לדמי חגים

במגזר הפרטי הזכות נקבעה בצו הרחבה. עובד בשכר שעתי, יומי או לפי תפוקה מקבל דמי חג כשמתקיימים שלושה תנאים:

  1. עברו 3 חודשים מתחילת העבודה.
  2. החג נפל ביום שבו היה אמור לעבוד, והוא לא עבד בגלל החג.
  3. הוא עבד ביום שלפני החג וביום שאחריו, או שהמעסיק אישר לו להיעדר.

גודל המשרה לא משנה את הזכות, רק את הסכום. עובדת שעובדת 4 שעות ביום מקבלת דמי חג לפי 4 שעות.

עובד במשכורת חודשית נח ב־9 ימי החג מהיום הראשון, בלי שהמשכורת תקטן ובלי שיירד לו יום חופשה.

על דמי חגים אי אפשר לוותר, גם בהסכמת העובד. אם הסכם קיבוצי, צו ענפי או חוזה העבודה נותנים יותר, משלמים לפיהם. בחלק מהענפים חלים כללים אחרים.

על אילו ימי חג משלמים

9 ימי חג משולמים בשנה. כך הם יוצאים בשנת תשפ״ז:

חגתאריךיום
ראש השנה, יום ראשון12.9.2026שבת
ראש השנה, יום שני13.9.2026א׳
יום כיפור21.9.2026ב׳
סוכות (ט״ו בתשרי)26.9.2026שבת
שמיני עצרת (כ״ב בתשרי)3.10.2026שבת
פסח (ט״ו בניסן)22.4.2027ה׳
שביעי של פסח (כ״א בניסן)28.4.2027ד׳
יום העצמאות12.5.2027ד׳
שבועות11.6.2027ו׳

מה זה אומר השנה: בעסק שעובד בימים א׳–ה׳, עובד שעתי יקבל בתשפ״ז דמי חג על 5 ימים בלבד. שלושה חגים חלים בשבת, ושבועות ביום שישי. בתשרי עצמו נשארו רק שני ימים משולמים: היום השני של ראש השנה ויום כיפור.

התנאי של היום שלפני החג והיום שאחריו

על התנאי הזה נשאלות הכי הרבה שאלות. הכלל פשוט: אם העובד נעדר סמוך לחג בלי אישור, הוא לא מקבל דמי חג על אותו חג. אם ההיעדרות אושרה, למשל חופשה, יום שבו לא שובץ או יום גשר שהעסק סגר, הזכות נשמרת.

כל חג נבדק לבד. עובד שנעדר בלי אישור לפני פסח מפסיד את דמי החג של פסח, ולא את החגים של כל השנה.

יום הבחירות לכנסת אינו חג, אבל גם הוא יום שבתון בתשלום, בתנאים משלו: יום בחירות: מה משלמים לעובד.

ערב חג הוא יום עבודה רגיל, אלא אם סיכמתם אחרת. היעדרות בערב חג יורדת ממכסת החופשה. כמה שעות עובדים בערב חג, מתי מתחילות בו שעות נוספות ומה עם חול המועד: עבודה בערב חג ובחול המועד.

חג שחל בשבת, בחופשה או במחלה

  • בשבת או ביום שישי: חג שנופל ביום שבו העובד ממילא לא עובד לא משולם. בעסק שעובד א׳–ה׳, חג בשישי או בשבת לא מזכה בדמי חג. בעסק שעובד גם בשישי או בשבת, מי שהיה אמור לעבוד באותו יום מקבל עליו דמי חג.
  • בחופשה: חג באמצע חופשה לא נספר כיום חופשה, ולא יורד מהמכסה. דוגמה לחופשה של שבועיים בפסח בחג באמצע החופשה, וכל הכללים במדריך לימי חופשה לפי חוק.
  • במחלה: לעובד שעתי או יומי, חג בתוך תקופת מחלה לא יורד ממכסת ימי המחלה. לעובד חודשי הוא כן נספר בה. עוד במדריך לימי מחלה לפי חוק.

כמה משלמים על יום חג

משלמים את השכר של יום עבודה רגיל, בלי נסיעות ובלי תוספות כמו שעות נוספות.

שעות קבועות: עובד שעובד 8 שעות ביום ב־50 ₪ לשעה מקבל 400 ₪ על כל יום חג.

שעות משתנות: לוקחים את ממוצע השעות היומי שלו בחודשים שלפני החג ומכפילים בשכר השעתי. עובד ב־40 ₪ לשעה שעבד 450 שעות ב־60 ימי עבודה עומד על ממוצע של 7.5 שעות ביום (450 חלקי 60), ומקבל 300 ₪ על יום חג (7.5 כפול 40).

דמי חגים הם שכר לכל דבר: מנכים מהם מס וביטוח לאומי, ומפרישים מהם לפנסיה. איך השעות הופכות לברוטו, במחשבון המשכורת.

גם שי לחג חייב במס, אף שהעובד לא מקבל אותו בכסף. איך רושמים אותו בתלוש ומה זה גילום: שי לחג לעובדים.

עבודה בחג: כמה משלמים

הפירוט לעובד שעתי ולעובד חודשי, עם דוגמאות: שכר עבודה בחג.

  • עובד שעתי או יומי מקבל לפחות 150% על העבודה בחג. עובד חודשי מקבל, מעבר למשכורת, תוספת של 50% מהשכר היומי על כל יום חג שעבד.
  • שובץ לחג שלא לבקשתו: עובד שעתי או יומי מקבל גם את דמי החג, כלומר 250% בסך הכול.
  • יום מנוחה במקומו: מעבר לתשלום, מגיע לעובד יום מנוחה חלופי.
  • שעות נוספות בחג משולמות בתעריף גבוה עוד יותר. הכללים, עם דוגמאות, במדריך לשעות נוספות לפי החוק.

דוגמה: עובד שעתי ב־50 ₪ לשעה שובץ למשמרת של 8 שעות ביום חג, לא לבקשתו. על השעות מגיעים לו 600 ₪ (8 שעות כפול 75 ₪), ועוד 400 ₪ דמי חג. סך הכול 1,000 ₪, פי שניים וחצי מיום רגיל.

רישום החג בדוח הנוכחות כך שיגיע לשכר

דמי חגים הם שורה אחת בתלוש, אבל ההחלטה עליה נשענת כולה על הנוכחות:

  • החג עצמו. יום חג נרשם כחג, לא כחופשה ולא כהיעדרות. חג שנרשם כחופשה מוריד לעובד יום שלא ניצל.
  • היום שלפני החג והיום שאחריו. אם העובד נעדר, צריך לראות למה ואם זה אושר. היעדרות שאושרה ולא נרשמה עולה לעובד בדמי החג, ולכם בוויכוח מיותר.
  • השעות היומיות. מהן מחשבים לעובד שעתי את דמי החג, בשעות קבועות ובממוצע.
  • שעות שעבדו בחג. בנפרד משעות רגילות, כי עליהן משלמים 150% לפחות.

איך זה נראה ב־ProperTime

  • נוכחות לכל עובד ולכל יום: העובדים מחתימים מהאפליקציה בנייד, מהמחשב או בשעון נוכחות, וכל יום עבודה נשמר בדוח עם השעות שלו.
  • סוגי היעדרות לפי הארגון: מגדירים את הסוגים שאתם צריכים, למשל חג, חופשה ומחלה, וכל היעדרות נרשמת בסוג שלה, עם אישור מנהל. כך רואים מיד אם עובד שנעדר לפני החג קיבל אישור.
  • קובץ השכר: בסוף החודש השעות וההיעדרויות שאושרו ממופות לקודי השכר שלכם ויוצאות בקובץ מוכן לטעינה למערכות שכר מובילות. מי שמכין את השכר מחשב את דמי החגים על נתונים שכבר נבדקו.

זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. למקרה מסוים, בדקו בכל זכות או התייעצו עם עורך דין לדיני עבודה.

מקורות (נבדקו ב־6 באוקטובר 2026): כל זכות, «דמי חגים», «חגים יהודיים» ו«תשלום על עבודה בימי חג»; צו ההרחבה בדבר הסכם המסגרת משנת 2000; חוק שעות עבודה ומנוחה.

רוצים שהשעות, ההיעדרויות והחגים יגיעו לשכר מוכנים? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.

שאלות נפוצות

מי זכאי לדמי חגים?

עובד שעתי או יומי אחרי 3 חודשי עבודה. עובד חודשי לא צריך אותם, כי המשכורת שלו לא יורדת בחגים.

על כמה ימי חג משלמים בשנה?

על 9 ימים, אבל רק על אלה שחלים ביום עבודה של העובד. בתשפ״ז, בעסק שעובד בימים א׳–ה׳, יוצאים 5 ימים.

עובד שנעדר ביום שלפני החג זכאי לדמי חגים?

כן, אם ההיעדרות הייתה באישור המעסיק. היעדרות בלי אישור מבטלת את דמי החג של אותו חג בלבד.

איך מחשבים דמי חגים לעובד שעתי?

לפי השכר של יום עבודה רגיל שלו, בלי נסיעות ותוספות. כשהשעות משתנות, לפי ממוצע השעות היומי.

כמה משלמים לעובד שעבד בחג?

לפחות 150% על כל שעה, ועוד יום מנוחה במקום החג. מי ששובץ לחג שלא לבקשתו מקבל גם דמי חג.

ערב חג הוא יום חופש?

לא. ערב חג הוא יום עבודה רגיל, אלא אם סיכמתם אחרת.

המידע במדריך הוא כללי, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי, מיסויי או שכר. הדינים וההסכמים משתנים ומיושמים אחרת בכל מקום עבודה, ולכן לפני שמחליטים או פועלים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין, רואה חשבון או יועץ שכר.