שעות עבודהשעות נוספות

שעות כוננות: מתי הן שעות עבודה ומה משלמים

ידיים מחזיקות טלפון נייד, שממנו עובד בכוננות מדווח על קריאה

מעבירים נוכחות לשכר? ממשק נוכחות למערכת שכר

שעות כוננות הן הזמן שבו העובד לא עובד, אבל צריך להיות זמין ולצאת לעבודה אם יקראו לו. האם הזמן הזה הוא שעות עבודה? זה תלוי בכמה הכוננות מגבילה את העובד. ומה שבטוח: כל קריאה שהעובד יוצא אליה היא שעות עבודה, ומשלמים עליה כמו על כל שעת עבודה.

המדריך מיועד למעסיקים, למנהלי משרד ולמי שמכין את השכר בעסקים שיש בהם כוננים: טכנאים, אנשי תחזוקה ומחשוב, אחראי משמרת, צוותי שירות ומוקדים. מתי כוננות נחשבת שעות עבודה, איך משלמים עליה ועל הקריאות, ואיך רושמים הכול כך שהתלוש יהיה נכון.

מה החוק אומר על כוננות

חוק שעות עבודה ומנוחה לא מזכיר כוננות במפורש. הוא מגדיר, בסעיף 1, מה הן שעות עבודה: “הזמן שבו עומד העובד לרשות העבודה”.

כל השאלה של כוננות נובעת מההגדרה הזאת. עובד בכוננות לא עובד, אבל הוא גם לא לגמרי חופשי. לכן לא כל כוננות היא שעות עבודה, וגם לא כל כוננות היא זמן פרטי.

מתי כוננות נחשבת שעות עבודה

לפי ההגדרה הזאת, השאלה היא עד כמה העובד עומד לרשות העבודה גם כשאין קריאה, כלומר כמה הכוננות מגבילה אותו בפועל. כדי לבדוק את זה, שואלים:

  • איפה העובד צריך להיות? במקום העבודה, קרוב אליו, או בכל מקום שיש בו קליטה.
  • תוך כמה זמן הוא צריך להגיע? תגובה תוך דקות מגבילה הרבה יותר מתגובה תוך שעה.
  • כמה פעמים קוראים לו בפועל? כוננות שיש בה קריאה כמעט בכל לילה שונה מכוננות שיש בה קריאה פעם בחודש.
  • מה הוא יכול לעשות בזמן הזה? לישון בבית, לצאת עם המשפחה, לנסוע? או לחכות ליד הטלפון?

ככל שהתשובות מצמצמות את העובד יותר, הכוננות קרובה יותר לשעות עבודה. בפועל אפשר לחלק את רוב המקרים לשני סוגים:

סוג הכוננותדוגמהשעות עבודה?
כוננות במקום העבודהאחראי משמרת שחייב להישאר במפעל כל הלילה, גם כשאין תקלהבדרך כלל כן, כל זמן הכוננות
כוננות מהביתטכנאי שנמצא בבית עם טלפון זמין, וחופשי לעשות מה שהוא רוצההכוננות עצמה בדרך כלל לא. הקריאות כן

בין שני הסוגים יש מקרים באמצע, למשל כוננות מהבית עם זמן תגובה קצר מאוד וקריאות תכופות. במקרים כאלה ההכרעה תלויה בפרטים, ואם יש מחלוקת, בית הדין לעבודה מכריע.

כמה משלמים על כוננות

כאן צריך להפריד בין שני תשלומים:

תוספת כוננות

החוק לא קובע תעריף לכוננות שאינה שעות עבודה. את התשלום עליה קובעים הסכם קיבוצי, צו הרחבה בענף או חוזה העבודה. ההסדר המקובל הוא סכום קבוע לכל יום או לילה של כוננות, או תוספת חודשית קבועה למי שנמצא בסבב.

אם חל עליכם הסכם כזה, התוספת נקבעת לפיו. אם לא, כדאי לכתוב בחוזה העבודה מה העובד מקבל על כוננות, כדי שלא תהיה מחלוקת בדיעבד.

תשלום על הקריאה

הזמן שבו העובד עבד בפועל בקריאה הוא שעות עבודה, ומשלמים עליו כמו על כל שעת עבודה. כשהקריאה מצטרפת לשעות שהעובד כבר עבד, חלים עליה כל הכללים של שעות נוספות:

  • מעבר ליום העבודה הרגיל או מעבר ל־42 שעות בשבוע: על שתי השעות הנוספות הראשונות לפחות 125% מהשכר הרגיל לשעה, ומהשעה הנוספת השלישית לפחות 150%, לפי סעיף 16 בחוק. שבוע העבודה של 42 שעות נקבע בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה, החל מ־1 באפריל 2018.
  • בשעות המנוחה השבועית: לפחות 150% מהשכר הרגיל לשעה, לפי סעיף 17 בחוק.

אצל כונן במשכורת חודשית, השכר הרגיל לשעה הוא ערך השעה שלו: ברוב המשק, המשכורת חלקי 182. איך מחשבים אותו, במדריך לערך שעה וערך יום.

כל הכללים על שעות נוספות, כולל התקרה השבועית ושעות נוספות גלובליות, במדריך שעות נוספות לפי החוק. קריאה שנמשכת אל תוך הלילה יכולה גם להפוך את היום למשמרת לילה, שבה יום העבודה קצר יותר: משמרת לילה לפי חוק.

דוגמה: טכנאית ששכרה 60 ₪ לשעה עבדה ביום שלישי יום מלא, ובערב הייתה בכוננות מהבית. ב־22:00 קראו לה לתקלה, והיא עבדה עד 24:00.

  • תוספת הכוננות: לפי מה שנקבע בהסכם או בחוזה שלה.
  • שעתיים של קריאה: מעבר ליום מלא, אז אלה שעות נוספות ב־125%, כלומר 75 ₪ לשעה: 150 ₪.

אותן שעתיים בדיוק, אם היו נרשמות כשעות רגילות, היו נותנות לה רק 120 ₪. בסוף החודש, עם כמה קריאות כאלה, ההפרש כבר מורגש בתלוש.

לרשום כוננות וקריאות בנפרד

לפי סעיף 25 בחוק, המעסיק חייב לנהל רישום של שעות העבודה, השעות הנוספות והמנוחה השבועית. ואם יש מחלוקת על שעות נוספות והמעסיק לא מציג רישום, לפי חוק הגנת השכר הוא זה שצריך להוכיח שהעובד לא עבד בהן, עד 15 שעות נוספות בשבוע או עד 60 שעות נוספות בחודש. מה צריך להופיע ברישום: חובת רישום נוכחות.

בכוננות יש שני דברים שונים לרשום, וכדאי לא לערבב ביניהם:

  • ימי הכוננות: מי היה בכוננות ובאילו ימים. לפיהם משלמים את תוספת הכוננות.
  • הקריאות: כל קריאה עם שעת כניסה ושעת יציאה, כמו כל עבודה אחרת. לפיהן מחשבים שעות עבודה ושעות נוספות.

הטעויות שחוזרות כשלא מפרידים:

  • קריאה שלא נרשמה בכלל. העובד טיפל בתקלה מהבית או יצא לחצי שעה, ושכח לדווח. בשכר נשארה רק תוספת הכוננות.
  • קריאה שנרשמה כשעות רגילות. העובד כבר עבד יום מלא, אבל שעות הקריאה נכנסו לשכר בתעריף הרגיל במקום ב־125% או ב־150%.
  • סכום קבוע שמכסה הכול. תוספת כוננות קבועה, בלי רישום של הקריאות, לא מראה כמה שעות העובד עבד בפועל. אם יש מחלוקת, אין במה לתמוך את החישוב.
  • קריאה בשבת שלא סומנה. שעות במנוחה השבועית מגיעות לשכר ב־150% לפחות. אם הן לא מסומנות, הן נספרות כמו שעות של יום חול.

לפני שמעבירים את החודש לשכר, כדאי לבדוק בדוח שכל יום כוננות סומן, ושלכל קריאה יש כניסה ויציאה. שגרת הבדיקה המלאה במדריך דוח נוכחות חודשי.

איך זה נראה ב־ProperTime

ב־ProperTime הקריאות נרשמות באותו מקום שבו נרשמת הנוכחות של כל יום:

  • החתמה מהנייד: העובד מחתים כניסה ויציאה מהאפליקציה בנייד, גם כשהקריאה מגיעה באמצע הלילה והוא יוצא ישר מהבית. מהמשרד אפשר להחתים מהמחשב או משעון נוכחות פיזי בכניסה.
  • דיווח לפי משימה: אפשר לדווח את שעות הקריאה על לקוח, פרויקט ומשימה, וכך לראות בסוף החודש כמה זמן הלך לכל לקוח ולכל תקלה.
  • אישור מנהל: המנהלים עוברים על הדיווחים ומאשרים אותם במהלך החודש, כשעוד קל להשלים קריאה ששכחו לרשום.
  • קובץ לשכר: בסוף החודש השעות המאושרות יוצאות בקובץ מוכן לטעינה למערכות שכר מובילות, עם השעות הנוספות. לא מעתיקים שעות לאקסל.

כך כל קריאה רשומה מהכניסה ועד היציאה, ובסוף החודש השעות במערכת הנוכחות הן השעות שמגיעות לתלוש. עונים להודעות וואטסאפ בערב בלי להיות בכוננות רשמית? מענה לטלפון והודעות אחרי שעות העבודה. כוננות היא חלק מהשגרה גם במרפאות: נוכחות במרפאה ובקליניקה. מה עוד מערכת השכר צריכה לקבל מהנוכחות, במדריך נתוני נוכחות לשכר.

זה מידע כללי, נכון לאוקטובר 2026. השאלה אם כוננות מסוימת היא שעות עבודה תלויה בפרטים של כל מקרה. הסכם קיבוצי, צו הרחבה בענף או חוזה העבודה יכולים לתת לעובד תנאים טובים יותר, ויש עובדים שהחוק לא חל עליהם (ראו על מי החוק לא חל). את הפרטים המלאים כדאי לבדוק במקור או מול עורך דין לדיני עבודה.

מקורות (נבדקו באוקטובר 2026): חוק שעות עבודה ומנוחה, סעיפים 1, 16, 17 ו־25; חוק הגנת השכר, סעיף 26ב; מדריך שעות עבודה ושעות נוספות של משרד העבודה, לשבוע העבודה של 42 שעות.

רוצים שכל קריאה תהיה רשומה, מאושרת ומוכנה לשכר? השאירו פרטים ונקים לכם ניסיון של 14 ימים, עם תמיכה אנושית לאורך הדרך. ללא התחייבות וללא כרטיס אשראי.

שאלות נפוצות

האם שעות כוננות הן שעות עבודה?

תלוי באיזו כוננות מדובר. חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר שעות עבודה כזמן שבו העובד עומד לרשות העבודה. כשהעובד צריך להישאר במקום העבודה ולהיות מוכן לעבוד, הזמן הזה הוא בדרך כלל שעות עבודה. כשהעובד בבית, עם טלפון זמין, וחופשי לעשות מה שהוא רוצה, הכוננות עצמה בדרך כלל לא נחשבת שעות עבודה, אבל כל קריאה שהוא יוצא אליה היא שעות עבודה.

כמה משלמים על שעות כוננות?

החוק לא קובע תעריף לכוננות. את התשלום על הכוננות עצמה קובעים הסכם קיבוצי, צו הרחבה בענף או חוזה העבודה, למשל סכום קבוע לכל יום כוננות. על הזמן שבו העובד עבד בפועל בקריאה משלמים כמו על כל שעת עבודה, כולל שעות נוספות.

האם קריאה בזמן כוננות היא שעות נוספות?

הזמן שבו העובד עבד בקריאה הוא שעות עבודה. אם יחד עם השעות של אותו יום הוא עובר את יום העבודה הרגיל, או שבסך הכול השבוע עובר 42 שעות (לפי צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה), השעות שמעבר הן שעות נוספות: שתי הראשונות לפחות 125% מהשכר הרגיל לשעה, ומהשלישית לפחות 150%.

כמה משלמים על קריאה בשבת?

על עבודה בשעות המנוחה השבועית משלמים לפחות 150% מהשכר הרגיל לשעה, לפי סעיף 17 בחוק שעות עבודה ומנוחה. זה נכון גם לקריאה שהעובד יצא אליה מכוננות.

מה בודקים כדי לדעת אם כוננות היא שעות עבודה?

לפי החוק, שעות עבודה הן הזמן שבו העובד עומד לרשות העבודה. לכן בודקים כמה הכוננות מגבילה את העובד: האם הוא חייב להישאר במקום העבודה או קרוב אליו, תוך כמה זמן הוא צריך להגיע, כמה פעמים קוראים לו בפועל, והאם הוא יכול להשתמש בזמן לצרכים שלו. ככל שההגבלה גדולה יותר, הכוננות קרובה יותר לשעות עבודה.

איך רושמים כוננות וקריאות בדוח הנוכחות?

רושמים בנפרד את ימי הכוננות ואת הקריאות. ימי הכוננות קובעים את תוספת הכוננות, והקריאות נרשמות עם שעת כניסה ושעת יציאה, כמו כל עבודה, כדי שהשעות הנוספות יחושבו נכון. ב־ProperTime העובד מחתים כניסה ויציאה מהאפליקציה בנייד, גם כשהקריאה מגיעה באמצע הלילה.

המידע במדריך הוא כללי, נכון למועד פרסומו, ואינו מהווה ייעוץ משפטי, חשבונאי, מיסויי או שכר. הדינים וההסכמים משתנים ומיושמים אחרת בכל מקום עבודה, ולכן לפני שמחליטים או פועלים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין, רואה חשבון או יועץ שכר.